סתם כי באלי לשתף פה משו על חרדה חברתית (זה מרגיש תמיד שאפחד לא באמת מבין מה אני עוברת אז הוולואי שכמה יזדהו.)

אני מתחילה השנה שירות לאומי והיום היה לי יום היערכות אליו(שמכירים את כול הבנות והכול).
השנה הזאת באה אחרי שנתיים זוועתיות של תיכון שבכולו הייתי פשוט לבד. לא חרם לא כלום פשוט משו בי חסום מלהצליח לפתח קשר נורמלי אם אנשים למרות שזה הדבר שאני הכי י רוצה.
אני לא יתחיל לתאר פה מה שעברתי בתיכון רק להגיד שכול משו חדש שאני מתחילה(בעיקר דברים כאלו של בנות שתמיד תחרות סמויה מי מתחברת כזה הכי מהר) .
אני פשוט מרגישה דה זוו מטורף. ששוב פעם כול הסיוט יתחיל אני יבוא לדירה והיה הזאתי שלא רוצים להיות איתה בחדר,שתמיד לבד והכול. אני ככ מפחדת. באלי שישתנה מהתיכון אבל היום הזה החזיר לי את כול השנה הזוועתית הזו אחורה. אני מתחילה עוד שבוע בנות שאני לא מכירה לא מצליחה לדבר,הכי זועתי בעולם בערך. באלי למות. מה לעשות? אני באמת מרגישה לחץ לא נורמלי ושכול החדאה הזאת חוזרת לי