תיכנסו בבקשה אף אחד לא נותן חוות דעת: כתבתי בית ופזמון לשיר, אני בן 13.5 וכתבתי שיר לגדולים יותר.

האמת כבר יצאה לאור
הפסקתי כבר לספור ... את הימים מאז שאת הלכת
וכל העננים שחורים, יש מבול מתקפה של ברקים,
לבד אני יושב וחושב ... על פתרון שיתקן לי הלב,
כבר לילות מנסה למצוא דבר שינחם,
אני לא רוצה שהאמון שלי אלייך יעלם... אני שבור.
פזמון:
אז תגידי... אני עוד בלב שלך?
ואולי יבוא יום ונדבר.. הלב שלי קודר... מגעגועים אלייך.
ושוב נזכר ברגעים הכי יפים, ואיך פתאום הרגעים מתשתנים, נמאס לי כבר לבכות ולנסות להירדם שוב בלילות, האגו שלך תופס מקום בלב , בבקשה תסלחי לי זה כואב, אני רוצה אותך...