6 תשובות
בגיל 15, אני בת 17 עעשיו הם עדיין נמשכים
אממ בהתקפים אני פשוט עוצרת את הנשימה וזה עוזר לי לנשום אלא אם אני ממש מרוסקת ואז אין לי זיןמלכלום ואני יושבת ברצפה בחדר בחושך ובוכה כמו מטורפת
אנונימית
אחרי שהותקפתי מינית חוויתי הבזקים של "החוויה" שגרמו לחרדה.
אחרי שהתגברתי על זה שלקח משהו כמו שנה חזרתי לעצמי פחות או יותר.
אין לזה תרופה וזה גם תלוי מאוד בסיבה.
היו לו בעבר המון התקפי חרדות, כבר אין לי, תודה לאל.
טיפולים רבים וארוכים, תובנות חדשות לגבי עצמי וטיפוליים תרופתיים
היו לי מאז הגן אני חושבת.. לפעמים אני עושה תרגילי נשימה או אם אני בכיתה יושבת וחורטת על דפים עם העט או קורעת אותם לחתיכות קטנות. זה עוזר קצת. בעקרון גם לקחתי תרופות שעזרו טיפה. אם אני לבד אז לבכות משחרר
אנונימית
גיל 17, הכי הרבה חצי שעה.
כדי שהם יעצרו, אני מסדירה את הנשימה, נושמת עמוק, ושומעת שיר שמרגיע אותי
גיל 15, הם נמשכים בין שלוש שעות לחצי שעה. בדרך כלל שעתיים. איך הם נגמרים? אני פשוט מחכה שזה יגמר, פשוט מנסה לתת לזה לגמור אותי עד שזה נגמר, לא מצליחה להשתלט על זה.