היי אפשר שתביעו את דעתכם , או עזרה ?

אז ככה המצב בבית לא טוב . אבא שלי - יש לו 2 אחים חולים בסרטן , ההורים שלי בקושי בבית הם כל הזמן נמצאים בבתי חולים.
עכשיו יש לי סבתא ניצולת שואה בת 82 והיא הבן אדם הכי קרוב אליי ללב , ברמה כזו שכל פעם שאני רושמת או מדברת עליה יורדות לי דמעות. . דוד שלי הבן שלה נהיה עיוור כתוצאה מפגיכה של רסיסים של טנק לעין. מאז היא נהייתה חולנית וקשה . סבתר שלי אסמטית , בקושי אוכלת, כל מדרגה לוקח לה לעלות חצי שעה . והיא לא רוצה להישאר אצלנו בבית היא רוצה תמרחב הפרטי שלה. והיא לא יכולה להישאר לבד כי אני לא אתן לה להישאר לבד בחיים.. אז אני עוזבת את הבית חלקית סופשין חגים וחופשים מהעבודה אהיה עם סבתא שלי לא יוצאת עם חברים ולא בטיח. סבתא שלי היא החמצן שלי היא הלב שלי אני אתמוך הה עד היום האחרון שלה אני מתכוונת לדאוג לה להכל לכל הצרכים שלה להיות לה קשב לבעיות שלה ולכעס שלה , לתת לה חופ ואהבה 24 7 ביממה. בנתיים עד שאעזוב לגור איתה אני נותנת לה נשיקות וחיבוקים ואיתה ישר טחרי העבודה עד שהיא נרדמת מנשקת אותה אלף נשיקות ואני בת 21 תודה בורא עוחם שנתת לי את סבתא שלי אני אשמוג עליה כל רגע ורגע. אם צריך קח אותי כדי שיהיהלה קצת נחת ושמחה בחייל.