אני רוצה לפרוק, זה יהיה בסדר ? ( שלא ימחקו לי - מתי אתם מרגישים צורך לפרוק ?)

אני לא יודעת ממש מאיפה להתחיל ..
אני רק יודעת שאני עוד שנייה יוצאת מדעתי , או שכבר יצאתי ממזמן .
אין לי משפחה. ההורים התגרשו כשהייתי תינוקת .עם אבא שלי אני לא בקשר עזבתי תבנית בגיל 15 .
אני די בודדה בעולם .אין לי משפחה אין לי חברות כי פשוט ככה החיים התגלגלו תמיד הייתי צריכה לשרוד , ולא היה לי פניות לפתח קשרים ...
כיום אני כבר בחורה גדולה ועצמאית...
אך בודדה , חולה , ועייפה מהחיים.
מלאה בשנאה עצמית.
מלאה בבדידות ועצבות .
אני מכורה ... זה התחיל מאנורקסיה עבר לבולמיה ועכשיו זה התמכרות .
רע לי עם עצמי.
ולא לא רע חולף לא תחושה זמנית רע - רצון למות .אני לא באמת אקפוץ מהגג .אבל אני אתפלל שאני אהיה הבאה בתור להידרס או להידקר על ידי מחבל .
פשוט כי אני לא רוצה לחיות ככה יותר .
אני לא יודעת אם מישהו מסוגל להבין את זה .
או לחשוב לרגע איך זה מרגיש להיות לבד .לבד בעולם בלי אף אחד שדואג לך .
לחשוב על זה שאם יקרה לך משו ... אולי יגלו רק אחרי תקופה ..
לא יודעת רע לי רע לי מאוד .אני מנסה לקום מהחרא הזה אבל לא מצליחה אני נישבעת שאני מנסה ..
מחר ערב ראש השנה .
מה תכתוב לי הפעם ?
איזה תחזיות צפויות לקרות בחיי שלי שעוד לא קרו?
אתה הולך להפתיע אותי? או להושיע ולגרום לנס סוף סוף?
לא יודעת.. מה שבטוח זה שהוא שונא אותי..
או לא רואה אותי ביכלל .כי אחרת אין הסבר אחר לכול זה ..
אין הסבר .

מצטערת שחפרתי ואם מישהו באמת קרה עד הסוף אז תודה רבה