שאלה רק לדתיים וחרדים..

כנסי לפרטי אדבר איתך

תשמעי בעיקרון יש מדרשות לבנות בירושלים עם פנימים ולינה אוכל והכל, את צריכה לעבור לאחד המדרשיות ולגור שמה.

שואל השאלה:
^^כמובן שלא אדווח עליהם, זה לא שהם עושים לי רע או שהם שונאים אותי, הם רוצים שאלך בדרך שלהם בלי "לשגע אותם"
אני בת 17, אבל עדיין אני בחסותם ככה שהם מחליטים עליי וקובעים לי..

יש לך איזה קשר עם רב כלשהו?
את צריכה מישהו שינתב אותך

אני הייתי בעמדה הפוכה ממך ובאמת הפיתרון הכי טוב זה לצאת מהבית פנימיה וכו, בכל מקרה את צריכה להבין שזה עול שיכול להעיק עליהם כי מציק להם ביום יום, ברמה אישית אני גדלתי חרדי ויצאתי משם ויש הרבה דברים שלא מספרים לך, הדת היא לא כל כך איך שהיא נראת, מוזמנת לשאול אם יש לך שאלות.

שואל השאלה:
^אם אתה רוצה לנסות להגיד לי את ה"אמת" על הדת, אני מעדיפה ללכת בדרך שלי, תודה.

עצוב לשמוע. ממליץ לך למצוא מסגרת לבנות מתאימה.
בכל אופן, בשום פנים ואופן אין לך להקשיב להורים שלך בעל דבר שנוגד את ההלכה. הק"בה - הוא המלך של עולנו וכולנו חייבים בכבודו. זה כולל גם את ההורים שלך ואין להם זכות לצוות עלייך דברים שה' אסר עלייך, כי הם בעצמם מצווים שלא לעבור על זה.
"אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ, וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" (ויקרא יט, ג).
רש"י
"ואת שבתותי תשמרו" - סמך שמירת שבת למורא אב - לומר אע"פ שהזהרתיך על מורא אב, אם יאמר לך "חלל את השבת" - אל תשמע לו וכן בשאר כל המצות.

"אני ה' אלהיכם" - (יבמות ה) "אתה ואביך חייבים בכבודי, לפיכך לא תשמע לו לבטל את דברי"

תהיי עזה כנמר לעשות רצון אביך שבשמים.

אני לא אומר כלום, להפך תלמדי כמה שיותר ותגיעי למסקנות בעצמך, הבעיה היא שאנשים לא מתעמקים במקורות, בכל מקרה אני ממש מבין את המקום שאת נמצאת בו.

בס"ד
אחותי, וואו ! את צדיקה ברמות שאת נראלי לא מודעת אליהן.
אני קוראת את מה שכתבת עוד פעם ועוד פעם ופשוט חיממת לי את הלב. חיזקת אותי. גרמת לי לרצות להתקדם עוד ובמיוחד במצוות שמירת שבת. איזה דבקות, איזה דבקות, איזה קנאות לדבר ה'. איזה רצון עז וטהור יש בך, רצון לעשות את רצון השם. הלוואי שיהיה שגם בי כך יתחזק הרצון.
את מדהימה. בת 17 ובוגרת כלכך בהבנת יעודנו בעולם.
צדיקה שלי, הקדוש ברוך הוא שם למעלה מסתכל עלייך ובוכה איתך. כלכך גאה בך, את הבת שלו, הגאווה שלו. השם רואה את הרצון שלך, את ההשתדלות והמאמץ שלך ונותן לך על זה שכר עצום.
יקרה שלי, ה' נמצא איתך בכאב ובקושי. נכון, זה לא פשוט שלך יש דרך חיים, דרך של אמת, שאותה את מטפחת כבר קרטב לשנתיים. את מרגישה דיי לבד במערכה, אבל בעצם לא לבד, גם אבא שבשמיים איתך.
להורים שלך לא כלכך פשוט עם הדרך שבה בחרת, כמו שאני רואה. הם רוצים שלא תבדלי מהמשפחה. מבחינתם ערך המשפחה הוא עליון וקשה להם שאת 'בוחרת' בדת על פניהם. אבל את עמוק בלב יודעת שזה לא נכון, שהמשפחה שלך זה הדבר הכי יקר לליבך אבל גילית בעולם הזה את האמת וחשוב לך שמשפחתך, הדבר שהכי קרוב אלייך, חשוב לך שגם הם יכירו בדרך שלך, באמונה שלך ושרק יכבדו.
כל הקושי והנסיונות האלו הם בשבילך צדיקה ! אלוקים רואה שלמרות הכל את עדיין בוחרת ללכת אחריו ולא מתייאשת וזה דבר מדהים מדהים מדהים.
יש משפט 'לפום צערא אגרא' וזה אומר שכשקשה לנו לקיים מצווה, ככל שיותר קשה ככה השכר עליה גדל. אני חושבת שזה נכון גם כאן, למרות כל ההתנגדויות הלב שלך כלכך מצא לשמור על השבת ! וכשבעזרת השם תוכלי לקיים את מצוותיו של השם בשלווה ובנחת תעריכי את זה ברמה שלא תתואר, ברמה שהרבה אנשים לא חוו. ואת תרגישי את המתיקות הזאת של קיום מצוותיו של אבא שבשמיים, למה?כי היו לך קשיים רבים בדרך. ולכן, תעריכי בהרבה יותר.
יקרה, תראי שככל שתדבקי באמונתך ובד בבד גם כמובן תדבר עם משפחתך ותסבירי להם עד כמה דרכך מחייה אותך, תראי שכשהורייך יראו שבאמת חשוב לך הם לאט ירפו ויכבדו אותך.
אוהבת אותך ה-מ-ו-ן צדיקה.
ממני בהערכה עצומה.

אשמח לעזור בפרטי...
(לא יכולה לפרט כאן)