מרגישה מאוד ריקה, אני מרגישה תחושת ריקנות מטורפת ובעיקר אדישות.

אפילו לכתוב את מה שאני מרגישה קשה לי, קשה לי להביע, להרגיש, לחוות וכל מה שעובר לי אלו מחשבות מעמיקות שמכניסות אותי למן בועה משל עצמי ואני יוצרת לעצמי מצאיות אחרת ועולם אחר.
אני מסתכלת על כלום ומרגישה לא קשורה, מרגישה בתוך העולם של עצמי, מרגישה שאי אפשר לצאת ממנו.
תחושת החוסר אונים כאן הוא שאני פשוט אדישה וריקה מפנים
מרגיש לי שלא אוכל לצאת מזה, היום הבנתי שאין לי חברים באמת הפנמתי את זה.
איבדתי את חברי הקרובים ונשארתי לבד, יש לי אמא מדהימה ותומכת שזה הדבר הכי מדהים שיכול להיות באמת, אבל שוב אמא וחברים זה שונה הייתי רוצה לחוות חוויות אם חברים ולהנות מהרגע, נמאס לי מהלבד.
אני עוד מעט הולכת לפסיכולוג אני מקווה שזה יעזור לי, קצת לשחרר, לדבר ולפרוק את מה שעומד על ליבי.
האם יש מזדהים איתי? האם רק אני מרגישה כך?
האם מישהו עבר את זה?
סליחה על החפירה, חג שמח /: