היום הראשון בתיכון, אנשים שלא הכירו אף אחד - איך שרדתם את היום הראשון? תספרו.

היה דווקא ממש טוב
הכרתי מישהי אחת אבל היא לא באמת הסתובבה איתי או משהו
אבל לקח כמה ימים ומצאתי את ה"חבורה" שלי

תשבי ליד מי שיושב לבד תשאלי אם יושבים שם
ואז לאט לאט תדברי עם הילד/ה שיושבים לידך
קשה להסביר מה היה זה פשוט קורה..
ולרוב המחנכת עושה שיעורי הכרות

שואל השאלה:
אני מתכוונת שתספרו בפרטים ממש בקטע גם של לדעת איפה לשבת ומה לעשות ומה לא וכו

קיבלתי אחלה כיתה אז הסתדרתי מהר

בהתחלה באתי וזה היה ממש מפדח כי אמרתי משהו לא במקום ואז הגעתי לכיתה ושאלתי את המורה איפה לשבת וילדה אחת שאני כבר מכירה אמרה לי בואי שבי לידי ישבתי לידה סתם דיברנו ואז הלכנו למקום כלשהו והילדה הזאת לקחה אותי אבל נטשה אותי באמצע ואז רציתי ללכת והמדריכה אמרה לי להישאר אז נשארתי ומזל כי התחברתי לכמה בנות וסתם הסתובבנו ביחד בבית ספר ועכשיו אנחנו חברות

שואל השאלה:
ואו אנונימית נשמע חרא יום..

לאיזה אנונימית התכוונת?

שואל השאלה:
האחרונה שנטשו אותה

פשוט התחלתי לדבר עם חברים זה לקח כמה ימים אבל לאט לאט הכרתי את כל הכיתה וילדים מהשכבה

היה מלחיץ רצח

הכרתי רק ילדה אחת אבל היא הייתה בעייתית כזאת ובכללי לא חברה כזאת טובה שלי. תכננתי לשבת לידה ביום הראשון אבל היא ממש איחרה ובכללי לא הייתה חברה משהו(על היום הראשון אמרה לי "אני רוצה להכיר חברים חדשים", אמרתי לה שאנחנו יכולות ביחד להכיר והיא לא רצתה, הבנתי את הרמז..).

אני תמיד באה מוקדם ביום הראשון כי יודעת שהמקום שאני אבחר יהיה שלי לדי הרבה זמן. באתי, בחרתי מקום במיקום האהוב עליי- שורה שנייה אמצע וישבתי וזהו, לא דיברתי עם אנשים הייתי בטלפון כי כולם הכירו(עברתי לכיתה מדעית והרוב שם כבר הכירו) ולא רציתי להדחף לשיחה. אחרי כמה זמן מישהו באה וביקשה לשבת לידי, הסכמתי כי החברה שרציתי לשבת לידה(שסיפרתי עליה) לא ענתה לי אם היא רוצה או לא, וידעתי שהיא לא נאמנה. בסוף הילדה שהתיישבה לידי במקום נהפכה לחברה הכי טובה שלי לכל ה3 שנים בתיכון והחברה האחרת הלא משהו עזבה באמצע כיתה י כבר ולא שמרנו על קשר.

זה לא התקדם כזה מהר אבל. אני לא ילדה ממש חברותית, אני לא ממש יוזמת ואני יחסית קרה בהתחלה. הילדה שהתיישבה לידי מההתחלה הייתה לי תחושה שנהיה חברות הכי טובות, ולא כי התחברתי אליה אישית. תמיד חשוב לי לא להיות לגמרי לבד וראיתי שיש לה חברות אבל שהיא במקום האחרון ב"רשימה" שלהן, הגיוני כי לרוב היית רוצה לשבת ליד חבר שלך ולא ילד זר ביום הראשון ללימודים, ולא היה לה ליד מי לשבת באוטובוס. אז בהתחלה היא הייתה די קרה אליי, לא ממש התייחסה אליי, כל עוד "חברות" שלה עוד שמו עליה קצת, ולאט לאט היא הבינה שאני חברה נאמנה, ונוצר בינינו קשר הדדי בעיקר בגלל שלה לא ממש היו חברים ולי לא ממש. כל שאר החברות שלי הכרתי די מהר ממדעי המחשב. היינו רק 4 בנות מהכיתה במדעי המחשב, וזה מקצוע שדורש הרבה שיתוף פעולה, לומדים אחד מהשני, עוזרים אחד לשני, ילדה אחת חלקה איתי מחשב(לא היה מספיק מחשבים לכולם חח) אז היא נהפכה לחברה ממש טובה מאוד מהר, בסוף כל הבנות של מחשבים התגבשנו. בסוף מוצאים חברים, אם אני מצאתי גם את יכולה, תאמיני לי אני לא טיפוס קל.

חחח לא נטשו אותי
כאילו היא הייתה צריכה ללכת למקום אחר אז היא הראתה לי לאיפה ללכת והיא הלכה
ואם היא לא הייתה נוטשת אותי לא הייתי מכירה את הבנות האחרות