לפי הדת אם הורה משפיל ומקלל אותך אתה צריך לשתוק ולספוג את זה? (בגלל כיבוד הורים)

לא

כן
תלוי לאיזה רמות זה מגיע אבל

כן

תלוי במצב - אם את יודעת שאבא או אמא שלך לא בסדר נפשית אז לריב איתם רק לשם לריב לא יעזור והם במצב נפשי לא טוב בלווכי אז מה זה יעזור. אבל אם זה משהו שאפשר לתקן דרך להתייעץ עם רב שיפשר ביניכם אז את כן צריכה לנסות לפעול ל"שלום בית".

אם הורים מתנהגים ככה בכל זאת אסור להעליב/לקלל/להרביץ להם חס ושלום, הוא עדיין מחוייב בכיבוד הורים... מה שכן, אם המצב קיצוני כמובן אף אחד לא מכריח אותו להישאר איתם והוא תמיד יכול לפנות לעזרה ולא להיות קרוב אליהם... פשוט אסור להתנהג אליהם רע כי בכל זאת, הם הביאו אותו לעולם.

שאלה מצוינת, תשובות מגוחכות. ואם זה דוד, או סבא, או אח גדול, או כל אחד אחר שאין דיבר לגבי היחס אליו? במקרה כזה ברור שכל התשובות ללא יוצא מן הכלל היו שאין שום סיכוי שהוא יקבל כבוד מינימלי, ובטח שלא צריך לספוג את זה. אבל שוב מוסר אמיתי מתנגש בשטויות מספר עתיק, אז כמובן שהם נוטים לכיוון הספר העתיק, כי היגיון זה פויה. אבל זו רק עוד הוכחה שכל דברי התורה אנושיים הם, ולא ממש מתוחכמים. בוודאי שאין צורך לספוג את זה, בוודאי שאין צורך לכבד אנשים שמתעללים בך, ולא משנה לי מיהם. הביאו אותך לעולם, ביג דיל, כאילו הם עשו איזה קסם, עשו מה שכולנו עושים מיליון פעם בחיים, שום דבר מיוחד לא היה שם, ובטח שלא מגיע להם יחס מיוחד רק עקב כך. לא חובה עלינו לכבד את הורינו רק כי הם הורינו. חובה על רובנו לכבד את הורינו כי רוב ההורים משקיעים את כל חייהם בנו. זה דורש כבוד, כבוד גדול, כזה ששוה עשרה אחוז מהידברות, אבל הכבוד הזה לא מגיע לכולם באופן אוטומטי, אלא רק אם הם יהיו ראויים לו. והורה שמשפיל ומקלל את ילדו לא ראוי לשום כבוד, להיפך, הוא ראוי לבוז גדול, ועליו להתבייש.

רודף האמת, או מחוייבים לכבוד הורינו יותר מלכבוד שאר בני האדם, כי הם הביאו אותנו לעולם. מה לא הגיוני בזה? בזכותם (ובזכות ה') אנחנו חיים! אז אם הם מתנהגים לא בסדר, הם ראויים לכבוד מינימלי (לא להשפיל/ לקלל/ להכות אותם).
מסכימה איתך שהורים כאלו צריכים להתבייש מאוד, אבל לילד אין זכות לבזות אותם...
חס וחלילה, הילד לא צריך לספוג את ההתנהגות הזו, ובגלל זה אמרתי שהוא יכול להתרחק מהם ואין לו שום חובה להישאר איתם.
דרך אגב, גם את שאר עם ישראל אנו מחוייבים לכבד ולא להעליב/לקלל/להכות, פשוט להורים זה עם הרבה יותר משקל וצריך להיזהר בזה הרבה יותר. זה הכל.

זה לא הגיוני מהסיבה המורכבת ש"אז מה?!" ביקשנו מהם לעשות את זה? הם עשו זאת על דעת עצמם, מה דורש כבוד בזה? אלא ש - ברוב המקרים הורים דואגים לנו מרגע הלידה, ומבטלים את עצמם לטובתנו. זה בהחלט דורש כבוד, הכבוד בכי גדול שניתן לתת מגיע להם על זה. ומכאן גם הדיבר, רק שהוא מנוסח כחוק כולל מפי האל, וזו הטעות. אז לא, לא על הולדתנו מגיע הכבוד, אלא על ההשקעה שלאחר מכן. מי שאינו משקיע אינו ראוי לכבוד. ומי שאף פוגע בילדיו, כבר ראוי לבוז.

רודף אמת - הרי זה ברור שבתור אתאיסט בלי שום שורשים למה שאתה תעריך את האנשים שהביאו אותך לעולם והשקיעו לילות ללא שינה וממיטב כספם וזמנם על מנת שיהיה לך חיים גם אם הם נכשלים לעיתים כמו כל אחד בצורה כזאת או אחרת והתגובה שלך כמובן צפויה "אז מה?! ביקשנו מה לעשות את זה?" .

אוי מורא, כרגיל אתה כותב שטויות, ופונה לאד הומינם במקום להתייחס לתוכן. היכן אמרתי שאני לא מכבד את הוריי? בוודאי שהם טעו לעיתים, אבל מה הקשר, מי דיבר על טעויות?! הם עשו כל שביכולתם עבורי, ועל כך הם מקבלים את הכבוד הגדול ביותר שאני מעניק למישהו בעולם הזה, ביחד עם אחותי. היכן ראית שיש לי איזו בעיה של מתן כבוד אליהם, לא דיברתי עליהם בכלל, ולא כתבתי שום דבר אישי. בטח שלאתאיזם שלי אין שום קשר לכבוד שאתן לאחד או לאחר, מה הקשר בין העמדה שלי בנוגע לאלוהים, לעמדה שלי בנוגע להוריי? לעומת זאת כתבתי בפירוש את ההבדל בין רוב ההורים שאכן השקיעו וביטלו את עצמם לטובתינו (אלו המילים שבהן השתמשתי, קשה לך לקרוא או משהו? באמת שהתגובה שלך לא מובנת), לאלו שלא. וכל מה שטענתי, הוא שבניגוד לכמה תגובות כאן, אין שום סיבה להעניק כבוד להורים כאלו. ה"אז מה" ו"ביקשנו מהם לעשות את זה?" נכתבו על מנת להפריד בין סיבות למתן כבוד - נכתב כאן שבגלל שהם הביאו אותנו אנחנו צריכים לתת להם כבוד, ואני טוען שלא, לא בגלל שהם הביאו אותנו, אלא בגלל ההשקעה הרבה שלהם בנו וברווחתנו. לא כתבתי שהורה שנכשל מדי פעם ראוי לבוז, כתבתי בפירוש, שהורה שאינו משקיע בילדיו אינו ראוי לכבוד, וזה שפוגע בהם ראוי לבוז. איזה כבוד ראוי לאדם שהביא ילדה, ובקום לטפח אותה הוא מכה אותה ואונס אותה? אבל הוא הביא אותה לעולם, אז מה אם הוא נכשל מדי פעם ואונס אותה? למה אתה קטטנוני? המצחיק הוא שהנקודה ברורה לכל, כולל לחוק כמובן, אבל יש איזה דיבר בנושא, אז בואו נסכים לספוג הכל מההורים ועדיין לכבד אותם. שירביצו לי, יתעללו בי נפשית, יאנסו אותי, אבל הם יקבלו כבוד ואני לא אעשה פסל או תמונה - זה מה שחשוב...

רודף - אם היה לך יכולת הבנת הנקרא היית רואה שכאן כדי לעזור כבר כתבה לך את זה, וכתבה לך שאם הורה מכה או משפיל מגיע רק כבוד מינימלי כי גם בשביל להביא אותנו לעולם האמא סוחבת את הילד 9 חודשים והאבא דואג גם לדברים לכן מינימום מגיע על רגע הלידה לבד מעבר למה שעושים בהמשך כל החיים.

הבנתי את הנקרא, אני פשוט לא מסכים איתו, אבל למה שזה יפריע לך להמשיך ולתקוף אישית, הרי לצד שלך לא ימחקו תגובות. גם נראה לי שהסברתי את זה די יפה, אפרופו בעיות בהבנת הנקרא. סחבה אותי תשעה חודשים רק כדי להתעלל בי לאחר מכן? מדוע מגיע לה כבוד מינימלי? מדוע מגיע לה כבוד בכלל? תצא לרגע מהמחשבה על הוריך, מדוע לכל אדם מגיע כבוד מילדיו? ואם יש זוג שכל שנה עושה ילד רק כדי למכור אותו לעבדות? מדוע מגיע להם כבוד על כך? הנקודה היא רק שלא כל הורה מחויב בכבוד, ושהסיבה היחידה שאתם בכלל מתווכחים היא שיש דיבר שטוען אחרת. הרי אין אף דוגמה אחרת שבה תצהירו שתעניקו כבוד למישהו שפוגע בכם.

אני לא מסכימה איתך. אדם צריך לכבד את הוריו כבוד מינימלי בכל מקרה, כי הם *יצרו* אותו *ובלעדיהם הוא לא היה חי*. כמובן שבזכות הדאגה והאכפתיות כלפי הילד וכל מה שהם עשו בשבילו מגיע להורים הרבה יותר מכבוד מינימלי.

אמרת שאם אחרים היו פוגעים בי, לא הייתי מעניקה להם כבוד. את האמת, אתה ממש טועה. הרבה אנשים פגעו בי בעבר ואני לא יכולה להגיד שאני מושלמת, וקורות טעויות, אבל כמעט תמיד אני נושמת עמוק, ומבליגה.
כל אדם צריך ללמוד לא לנקום בפוגע, לקלל, להכות או לבזות את אותו גם אם הוא פגע בך. אני לא יכולה לומר שזה קל, זה ממש קשה לפעמים, אבל זה הדבר הנכון והמוסרי ביותר לעשות.

הבעיה היא שאתה לא יודע להבדיל בין הפרטים הקטנים בגלל זה קשה לך להבין. כל מעשה צריך להיחשב בפני עצמו כמו בבית משפט - בן אדם הילווה לך כסף כי אתם חברים, ואחרי זה רבתם באשמתו הוא בגד באמון שלך.
זה לא אומר שכשהייתם חברים הוא לא אהב אותך, וזה לא אומר שאתה עכשיו לא חייב לו את הכסף.
לכן כאן המקרה הוא אותו הדבר - אם ההורים עכשיו מתנהגים בצורה גרועה זה לא אומר שלא צריך להיות איזשהו חסד כלפי הדברים הטובים שכן עשו כלפינו גם אם אנחנו נאלצים להתרחק מהם לטובתנו האישית.

חחח אני זה שלא מסתכל על הפרטים הקטנים, אבל אתה מנסה לשכנע אותי בכלל גורף ללא יוצא מן הכלל, ולא משנה מהם הפרטים של אותו יוצא מן הכלל. זה כבר מגוחך, הרי זה בדיוק ההיפך, אתם אלו שטוענים שלכל הורה מגיע כבוד ולא משנה לכם הפרטים הקטנים בסיפור האישי. אז מה אם הם יצרו אותו? אם הם יצרו אותו רק כדי להתעלל בו, מדוע זה חסד שהוא נולד?!
כאן כדי לעזור, לא רק שאני לא טועה, כל הטיעון שלך אינו קשור בכלל. מה הקשר להאם את מבליגה כשפוגעים בך? טענתי שצריך לנקום במלוא העוצמה? אין שום קשר לנושא. אבל אם את מעניקה כבוד לאלו שפגעו בך, אין כאן שום גדולה, ולא ברור למה זה כך. אשמח לשמוע.

"הרי אין אף דוגמה אחרת שבה תצהירו שתעניקו כבוד למישהו שפוגע בכם"- ציטוט שלך.
רק הוכחתי לך שזה לא נכון.

כאן נגמר הדיון הזה. אמרתי את הטיעונים שלי ולא יעזור לי לומר אותם שוב. נסכים שלא להסכים.

לא הוכחת לי שזה לא נכון,אפילו לא קרוב, אמרת שהבלגת על פגיעה, וכך גם אני, מה הקשר? הטענה היא לא ניתן כבוד למי שפוגע בנו, ואין קשר לתגובה שלנו לפגיעה.

את כמובן לא אחראית כאן על סיום דיונים, את כן יכולה להפסיק להגיב. חבל.

רודף לנהל איתך שיחות זה פשוט אדם שמתעלם ממה שכותבים ואז אתה מגיב על דברים שאנחנו לא אומרים או לא עוצר בכלל לחשוב ולקרוא בקיצור - ביזבוז זמן .