אתם חושבים שהבחירות בישראל צריכות להיות כמו באמריקה?

הכי חשוב שם זה האלקטורים וכן הלוואי שזה יהיה ככה

כן !

אוי לגמרי כן!

לא, זה נשמע לא משהו בעיניי. אבל אני בכללי חושב שדמוקרטיה זה לא פתרון כזה טוב.

שואל השאלה:
אנונימי^
מה

אני לא תומך בדיקטטורה אם לזה התכוונת, אני חושב שטכנוקרטיה עדיפה על דמוקרטיה, רק שעדיין מוקדם לנסות את זה כי הטכנולוגיה לא טובה מספיק.

כן

שואל השאלה:
אנונימי^
טכנוקרטיה זה רעיון די הזוי אבל אוקיי

בעיניי הוא חכם, כל אחד ודעותיו שלו.
אבל סקרנת אותי, למה הזוי?

שואל השאלה:
מבחינתי זה רק הגיוני שהמנהיג צריך ליצג את אוכלוסיית המדינה שלו, אם ההחלטות המדיניות מוחלטות רק לפי שיקולים טכניים ומקצועיים, ולא כוללת מניעים חברתיים ואידיאולוגיים, איך זה מייצג את החברה? המנהיג בעיניי חייב להיות אחראי וקשב לקשיי החברה ולתלונותיה. אומנם טכנוקרטיה תמנע שחיתות פוליטית, אבל המחיר לא שווה את זה בעיניי.

אני מניח שיהיה גוף שיקבל את תלונות הציבור ויפעל לשיקולן, אני קורא לזה טכנוקרטיה אבל אני פשוט רוצה משהו בכיוון, סוג של מריטוקרטיה שמתקרבת לטכנוקרטיה.
אני לא חושב שטכנוקרטיה תלך נגד רצונות הציבור בהכרח, והכלכלה גם תהיה יחסית חופשית בעיניי אז הציבור יכתיב הרבה. פשוט אלו שיחליטו את ההחלטות החשובות יהיו אלו שצברו ניסיון וידע בתחומים השונים. אני מניח שהראש יהיה מנהל שנבדק להיות לא פסיכופט ואני חושב שזה יכול לעבוד.
אבל לא חשבתי על זה יותר מדי. לדעתי דמוקרטיה פרוצה מדי לפופוליזם, אני ממש לא אוהב פוליטיקה. אם יהיה בטכנוקרטיה גוף של נאמני ציבור שיתלוננו בפני המחוקקים את תלונות הציבור אני חושב שזה יעבוד.

שואל השאלה:
עם כמה שאתה לא אוהב פוליטיקה אתה נשמע ממש בקיא במונחים פוליטיים.
הרעיון שלך נחמד, השילוב של מריטוקרטיה וטכנוקרטיה הוא רעיון חכם, ואתה צודק בנוגע לפופוליזם בדמוקרטיה, אבל אני נאלצת שלא להסכים איתך. בעיניי לאנשים צריכה להיות בחירה בנושא הנהגת המדינה (למרות שאולי עדיף שהמצביעים יבחנו בקצרה לפני ההצבעה על הידע שלהם בפוליטיקה עכשווית ועל מונחים פוליטיים, כדי לראות שהם לא סתם מושפעים חברתית ובוחרים לפי הרגש) ולבחור את האדם שנראה להם כמתאים ביותר מבחינת יצוג ואידיאולוגיה, ומבחינה מקצועית. צריך להיות שילוב של השניים.

אני יכול להבין אותך, אבל אני חושב שקל מדי להשפיע על אנשים, בגלל זה אני לא מאמין בדמוקרטיה.
בממשלה שלנו הדוגמא הכי טובה, הליכוד ניסה להעביר חוק שהופך את חברי הכנסת למעל החוק למשך הקדנציה של הממשלה, הרבה אזרחים גם תמכו בזה, ועכשיו זה נעלם מהמפה, כאילו לא קרה, אף אחד לא מדבר על זה, לאף אחד לא אכפת, והם עדיין קיבלו כמעט אותו מספר קולות כמו מקודם(5 מנדטים פחות אולי?).
אני לצערי לא סומך על אנשים פשוטים להחליט החלטות נבונות. אם הם רוצים להתלונן על החלטות זה סבבה, אבל לבחור אנשים לייצג דעות זה פשוט מנגנון פרוץ בעיניי.

שואל השאלה:
א. עם כל הכבוד ביבי לא אדם פשוט, הוא מוגדר על ידי מספר רב מאוד של אנשים כגאון פוליטי. הוא למד בהארוורד וחכם בצורה יוצאת דופן, אתה לחלוטין יכול לסמוך עליו להחליט החלטות נבונות.
ב. האוכלוסיה רק מייצגת את עצמה ואת הקשיים שלה, ונבחר הציבור אחראי לפתור אותם.
ג. השפעה חברתית על אנשים היא נפוצה, אבל לא כל האנשים מושפעים חברתית. רוב האנשים יודעים מה טוב להם ונבחרי הציבור מודעים וקשיי האוכלוסיה ומציעים מצע לפני הבחירות, כך שכל מצביע יוכל לדעת מי נבחר הציבור שישרת את האידיאולוגיה שלו בצורה הטובה ביותר.

1)הוא בהחלט גאון פוליטי, בעיניי הוא זיקית ממש מפחידה(סובייקטיבי), זה לא הופך את זה לבסדר. בגלל אנשים כמוהו אני חושב שפוליטיקה זה רע.
2) מניח, זה לא הופך את זה למנגנון טוב..
3) אהמ, אישית, אני לא סומך על אנשים לדעת מה טוב בשבילם, זה הוכח הרבה פעמים בעבר.

כן,
או לפחות משהו קרוב לזה
בינינו לא צריך כ"כ הרבה מפלגות
גם לא יעיל וגם לשפוך כסף על פארש

הרעיון שלי בשביל זה היה איגודי עבודה, שראשיהם יהיו במועצה מקצועית(בית מחוקקים כאילו) וראש המועצה יהיה מנהל שינסה לגשר בין המקצוענים השונים ודעותיהם כך שכמה שפחות יהיו לא מרוצים. גם ככה תמיד יהיו לא מרוצים, וזה לא שמעמד אחד יכול לחיות בלי השני, אז מרד לא יביא לשום דבר, ואני בספק שראש מקצוע יהיה כזה טיפש לא להבין את זה..
וולפ זו רק מחשבה, לא השקעתי מספיק זמן לפתח את זה כי אין לי אינטרס כל כך לעשות את זה, אני אראה מה המין האנושי יעשה עם הזמן, אין לי ממש שאיפות לנסות את זה בעצמי חח, אני רק חושב שזה יהיה עדיף.

שואל השאלה:
ועוד נקודה:
טכנוקרטיה תגרום להמון סיכסוכים בציבור עצמו, כי הנציג המקצועי יכול להחליט החלטה פוליטית שחלק מסויים באוכלוסיה לא יהיה מרוצה ממנה, מה שעלול להוביל להתמרדות. לכן חייב משאל עם בהחלטות שכאלו.

שואל השאלה:
מבינה אותך, אבל לא מסכימה. אני רוצה שהמנהיג של המדינה שלי ייצג אותי ואת הרצונות שלי.
נאלץ להסכים שלא להסכים.