נמאס לי כלכך קשה לי התקופה הזאת של גיל ההתבגרות תכנסו..

זה ככ קשה.
המעבר הזה
פתאום הבנים וכל הידידים שלי נהיו ח*מנים ולא מעניין אותם שום דבר אחר.
כשאני מדברת עם החבר הכי טוב שלי הוא לא מסתכל לי בעיניים הוא מסתכל לי בחזה ואני כלכך מדוכאת מזה.
אין לאף אחד גבולות ואני במצבי רוח הזויים כלכך קשה לי כל המצב אני רוצה לחזור אחורה.
לפני הגיל הזה.
אני לא מעכלת כלום ממה שקורה לי. כל הרגשות כלכך קיצוניים ואני מתחילה לשנוא את עצמי ולהשוות אותי לאחרות, גם בגלל כל מה שקורה עם הבנים שהם מתחילים יותר להסתכל על בנות ואני מרגישה שזה פוגע לי בביטחון.
מה אפשר לעשות?
אני כבר לא מסוגלת