הגיוני שאני לא מכורה לשום דבר?

שמתי לב שאני לא תלויה בשום דבר, שיש לי משמעת עצמית גבוהה. הייתי באשפוז והתחלתי לעשן שם והייתי שם בערך 4/5 חודשים ומעשנת כל יום קופסא ושיצאתי הפסקתי ישר ולא חזרתי. ואני יכולה לשתות אלכוהול אבל לא מכורה, לא מכורה לאוכל, לא לאנשים, לא לוויד. יכולה לאכול שוקולד אבל אני לא חייבת את זה. אני יכולה לגור אצל ההורים שלי אבל אני גם יכולה להסתדר ברחוב (מניסיון).
גם אתם ככה?
דיברתי על זה עם חברים והם אמרו שזה מוזר ושזה לא הגיוני שאין אפילו דבר אחד שאני מכורה/צריכה