אני מרגישה תקועה בחיים שלי.

החיים שלי לא טובים ואני ממש לא שמחה, נמאס לי לבכות כל פעם מחדש.... אבל אני גם לא אתאבד.... (פשוט לא אובדנית, רק עצובה כל הזמן ונמאס לי) כי קודם כל אני מפחדת ממוות, וגם אני מעריכה את עצמי ומקווה לעתיד טוב יותר. אבל אני מרגישה ממש תקועה, אני מנסה לתקשר עם ילדים, מנסה להיות נחמדה, ובכל זאת אף אחד לא מתעניין בי יותר מדי ואין לי כל כך חיי חברה... רק פעם ב אני יוצאת. וגם לעתים די קרובות אני לבד בכיתה... מישהו מזדהה? מה לעשות?