אני לא יודע מה לעשות עם החיים שלי, אני לא רוצה ללמוד/להכיר בנות/ללמוד ואני לא נהנה משום דבר. זה נורמאלי?

אני חושבת שהרבה אנשים מוצאים את עצמם מרגישים תחושה כזו בשלב מסויים בחיים שלהם וזה הופך ללא נורמלי ברגע שזה ככה תקופה ארוכה מאוד (מדברת כאן על שנים ארוכות)
אני לא יודעת כמה זמן אתה מרגיש ככה ולכן קצת קשה לי לעזור...

לדעתי זו תקופה חולפת.
אבל כמובן שאתה יכול לשנות את המצב, ע''י שתבחר לעצמך מטרה כלשהי להשגה (לא משנה מה מי מו מתי למה ואיך). העיקר תסמן לעצמך מטרה ותנסה להשיג אותה.
זה כבר יעניק לך משמעות ליום יום, ויעלה את מצב הרוח שלך.
מנסיון שלי, זה עובד.
בהצלחה :)

שואל השאלה:
עד לפני שנה או שנתיים רציתי דווקא להכיר בנות וכל החרא הזה וחשבתי ללמוד לתואר או משהו... אבל הייתי די מזגזג. אבל היום אני בכלל לא בכיוון ולא חושב על זה אפילו, כי לא הצלחתי בשום דבר והבנתי שהכל שטויות בחיים ממילא.

שואל השאלה:
כבר הבנתי שבני אדם הם לא טובים בכל מקום ובכל מקום זה אותו הדבר ... הכל חוזר על עצמו

כן, מכיר את ההרגשה.
אתה מזכיר לי קצת את עצמי לפני כמה שנים.

אני באמת חושב שזה יעבור לך, כמו שהיה אצלי.
תהיה חזק.

הייתי רוצה להרחיב אבל מיותר בתגובות לדעתי.
אם תרצה לדבר על זה אתה מוזמן אני כאן

שואל השאלה:
לא יעבור לי, אבל תודה

אנונימי יקר
ממילותיך עולה תמונה כאילו אתה מרגיש שקוע בתוך ביצה...שקוע כך שכאילו אין כמעט אפשרות לצאת ממנה. הביצה סמיכה וככל שאתה נמצא שם ושוקע לתוכה, נדמה שהתקווה למוצא הולכת וקטנה.
יקר, זו הייתה אנלוגיה למצב שאולי אתה נמצא בו ושכנראה גורם לך להיות שקוע בסוג של ייאוש, של אי רצון, של אי עשייה, של אי שביעות רצון, ואני מתארת לעצמי עד כמה מצב כזה יכול להוביל לעצב, לתהיות איך ממשיכים הלאה ולאן... לשאלות קיומיות.
לפעמים יש מצבים בחיינו, במיוחד בצמתים של החיים, במקומות בהם מתחוללים שינויים, במקומות בו אנחנו עומדים ושואלים את עצמנו לאיזה כיוון נלך? מה נעשה כשהעתיד לפנינו אבל איננו יודעים עדין איך ללכת לכיוונו, ברגעים כאלה אנחנו לפעמים נשמטת הקרקע מתחתנו ואז יש לנו הרגשה שאנחנו חסרי אונים, חסרי ביטחון, מאבדים את הרצון שלנו ואת כוח החיות, עד כדי כך שאין לנו ענין בשום דבר. יש משפט שאותו אני נושאת איתי פעמים רבות ואני מצטטת:" לפעמים כאשר אנחנו נמצאים במקום חשוך, נדמה לנו שאנחנו "שקועים עמוק בבור" , בעוד שלמעשה אנחנו רק נזרעים מחדש"... אולי זה יכול להאיר קצת את המקום שבו אתה נמצא ולהראות לך שלפעמים מסתתר הרבה טוב מאחורי ה"רע", הכאב, הסבל.
אז קודם כל רוצה להודות לך שכתבת ושיתפת במה שעובר עליך, וזה נראה סימן שאתה רוצה לעזור לעצמך....נשמע שאתה לא רוצה להישאר לבד עם מה שעובר עליך, ובצדק.
רוצה לספר לך על אתר סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) בו אני מתנדבת, ואשר פועל מידי ערב (למעט שישי בערב) בין 21:00 עד חצות. www.sahar.org.il כל ערב מתקיים צ'אט אנונימי ואישי עם אחד המתנדבים או המתנדבות שלנו. אני מציעה לך לעלות לצ'אט עוד הערב. תמצא אצלנו מתנדבים עם לב ענק, אוזן קשבת, המון אמפתיה ורצון לעזור. תוכל לשתף בכל אשר על ליבך ותיענה בהרבה חום. זה עשוי להקל עליך את הכובד וייתכן גם שיחה אנונימית אחת תוכל להראות לך שיש אור בקצה הבור.
בוא אלינו עוד הערב, מחכים לך
שלך
מתנדבת סה"ר
www.sahar.org.il