שאלת פריקה (ארוך אבל אודה לכם מאוד אם תקדישו כמה דקות)

אין לי למי לפרוק דבר כזה מבלי שהוא ישפוט אותי.. אז חשבתי שאולי זה המקום כי זה אנונימי אבל מצד שני הרוב פה בגיל צעיר מאוד
אבל אני אנסה.. בבקשה תקראו עד הסוף לפני שאתם בוחרים להגיב
אז ככה -
הכרתי גבר בן 45 וממש לא בא לי להיכנס לכל הסיפור של מה קרה איתו אז אני אסכם את העקרון בקצרה ואגיד שהיה לנו באמת חיבור מצד אחד ומצד שני אני לא בגן וידעתי שיש לו גם את המניעים שלו.. אני ידעתי את זה אני לא מטומטמת. פשוט נמאס לי שהסביבה שלי שופטת אותי וחושבת שאני ילדה קטנה ותמימה והם חושבים שהתאהבתי בו ושהוא רק מנצל אותי אבל זה לא היה ככה. נכון שקל להסתכל על קשר כזה וישר לראות בו משהו שגוי אבל אני כל כך עצבנית ורוצה לפרוק בגלל שהקשר הזה נגמר עוד לפני שהוא התחיל בכלל. בואו נגיד שאפילו "לא הספקנו לעשות טעויות".
הוא נגמר בגלל שני אנשים שקרובים אלי, אני לא יודעת מה הם אמרו לו אבל הם אמרו לו משהו שגרם לו לרדת מהעניין למרות שאני יודעת שהוא מאוד רצה ושהוא עדיין רוצה בדיוק כמוני. סבבה שזה מדאגה אבל אני בת 18 ואני אחראית על עצמי ואני לא מבינה באיזו זכות הם קטעו לי קשר שעשה לי ממש טוב. הקשר נגמר ממש בפתאומיות, דיברתי איתו בטלפון כמו כל יום ופתאום ראיתי שהוא חסם אותי ככה משום מקום וידעתי שזה לא סתם ככה ובטח לא כי הוא רצה. שמעתי בוודאות את האנשים שקרובים אלי מדברים על זה גם, אין פה משהו אחר זה רק זה.
ורק להוסיף שאני גם נפגשתי איתו כבר אותם האנשים והסביבה שלי ידעו מי הוא והכירו אותו ובכל זאת לא נתנו לזה להמשיך ועצרו את זה.
איך להמשיך הלאה? תחשבו שכבר התחברנו וכבר נבנה קשר וכבר תכננו דברים ופשוט הרסו לנו את זה.
כל מה שאני מבקשת זה עצות ותמיכה, אם אתם מתכוונים להטיף לי שאני ילדה ושהוא מנצל אותי אני מבקשת שלא תעשו את זה. הספקתי להכיר את הבן אדם והייתי מספיק בוגרת כדי להגיע להחלטה של גם אם בסוף אפגע כמו שהסביבה שלי כל כך בטוחה ויקרה הדבר הכי גרוע אז אני אתמודד עם זה כי אלה הבחירות שלי והאחריות היא שלי אם לקחת סיכון כזה או לא, זאת החלטה שלי ואני עצמאית ואני לא תחת חסותו של אף אחד.