8 תשובות
רק בגלל שאת חושבת ככה זה מה שקורה אולי פשוט תנסי להתחבר לאנשים ? אני לא מכירה אותך ואני לא יודעת איך את מתנהלת כי לכל אחד יש דרך שונה אבל זה לא קשה להתחבר לאנשים כמו שזה נראה ואם זה קשה אולי עדיף שלא תתחברי לאותם אנשים.. מקווה בשבילך שתמצאי את הדרך פשוט להיפתח קצת לאנשים ולהתחבר אליהם
אנונימית
לכל אחד יש קשיים חברתיים בין אם הם גדולים ובין אם הם קטנים התקופה הזאת תעבור בסופו של דבר
ואת צריכה לנסות ליצור קשרים חדשים ולסמוך על אנשים חדשים להכיר ולנסות להתחבר עם עוד אנשים ואם נראה לך שאם תמותי לאף אחד לא יהיה אכפת את ממש אבל ממש טועה אני בטוחה שיש כל כך הרבה אנשים שאוהבים אותך ורוצים בטוב שלך רק שכנראה הם לא מראים את זה אם את צריכה משהו את יכולה לכתוב לי בפרטי אשמח לעזור ❤
ואת צריכה לנסות ליצור קשרים חדשים ולסמוך על אנשים חדשים להכיר ולנסות להתחבר עם עוד אנשים ואם נראה לך שאם תמותי לאף אחד לא יהיה אכפת את ממש אבל ממש טועה אני בטוחה שיש כל כך הרבה אנשים שאוהבים אותך ורוצים בטוב שלך רק שכנראה הם לא מראים את זה אם את צריכה משהו את יכולה לכתוב לי בפרטי אשמח לעזור ❤
אל תוותרי, נסי לעשות משהו שיעודד אותך, תאמיני בעצמך
מזדהה
אנונימית
לא לוותר על עצמך .
שלום אנונימית,
נשמע שמצד אחד את משוועת לאכפתיות אמיתית, להתעניינות, לזה שמישהו אולי ישים לב לקושי שאת עוברת ולייאוש שממלא אותך, כשמצד שני את חוששת בדיוק מזה, כי אולי יבגדו באמון שלך, ואולי זה בכלל יהיה אכפתיות מעושה.. וזה משאיר אותך לבד, בהרגשת בדידות שדוקרת אותך כל רגע ורגע, כשהיא בטח רק גורמת לייאוש להתגבר, עד כדי כך שאולי רק המחשבה על מוות מרגיעה בקצת את השריפה שאת מרגישה בתוכך. מתארת לעצמי כמה את מרגישה ממולכדת, כאילו אין לך שום מוצא..
יקרה, אולי תבואי לבקר באתר סה"ר [סיוע והקשבה ברשת], תוכלי למצוא שם את הצ'ט שלנו, להתחבר דרכו ולשוחח בצורה אנונימית לחלוטין עם אחד מאיתנו המתנדבים/ות. אנחנו פשוט נהיה שם עבורך, נהיה לך כתובת שאולי תצליחי לבטוח בה, כתובת שאולי תוכלי להרגיש בה בבית. אנחנו פעילים כל ערב בין השעות 21:00 לחצות, חוץ מימי שישי.
הלוואי שתיתני לעצמך את הצ'אנס להישמע, לפרוק, לנוח לרגע ולשים את הראש.
שלך בדאגה, מתנדבת סה"ר.
https://sahar.org.il/
נשמע שמצד אחד את משוועת לאכפתיות אמיתית, להתעניינות, לזה שמישהו אולי ישים לב לקושי שאת עוברת ולייאוש שממלא אותך, כשמצד שני את חוששת בדיוק מזה, כי אולי יבגדו באמון שלך, ואולי זה בכלל יהיה אכפתיות מעושה.. וזה משאיר אותך לבד, בהרגשת בדידות שדוקרת אותך כל רגע ורגע, כשהיא בטח רק גורמת לייאוש להתגבר, עד כדי כך שאולי רק המחשבה על מוות מרגיעה בקצת את השריפה שאת מרגישה בתוכך. מתארת לעצמי כמה את מרגישה ממולכדת, כאילו אין לך שום מוצא..
יקרה, אולי תבואי לבקר באתר סה"ר [סיוע והקשבה ברשת], תוכלי למצוא שם את הצ'ט שלנו, להתחבר דרכו ולשוחח בצורה אנונימית לחלוטין עם אחד מאיתנו המתנדבים/ות. אנחנו פשוט נהיה שם עבורך, נהיה לך כתובת שאולי תצליחי לבטוח בה, כתובת שאולי תוכלי להרגיש בה בבית. אנחנו פעילים כל ערב בין השעות 21:00 לחצות, חוץ מימי שישי.
הלוואי שתיתני לעצמך את הצ'אנס להישמע, לפרוק, לנוח לרגע ולשים את הראש.
שלך בדאגה, מתנדבת סה"ר.
https://sahar.org.il/
^את מלאך משמיים ומזל שיש אותך פה
אנונימית
באותו הנושא: