למה הדור שלנו כל כך מבולבל ולא יודעים מה אנחנו רוצים ללמוד?

קודם כל זה ממקום חיובי - יש כל-כך הרבה אופציות בעולם החדש ובדור האינטרנט והידע ה"יותר נגיש"..
שנית, ממקום פחות "כיף" - החברה לוחצת עלינו. הרוב מיד חושבים שרק מי שעושה תואר הוא רציני וזה מרגיש כאילו יש ציר זמן מסויים שאתה צריך לעמוד בו - תיכון תעודת בגרות איכותית, שירות צבאי שמתיימר להיות "משמעותי", עבודה מועדפת, טיול פלפות מחו"ל לעשות תואר לעבוד 9-5 להתחתן להביא ילדים לפרוש אחרי 25 שנה ולחיות מפנסיה עד שאתה מת
יש לאנשים נטייה לחשוב שכל מי שלא חי לפי זה "משוגע" או משהו

זה בגלל הכמות המטורפת של האפשרויות והדרכים ללכת בהן בחיים.
קחי לדוגמא מקומות מסוימים באפריקה, או בערך כל מקום בעולם לפני כמה מאות שנים - לא היה מונח כזה של גיל ההתבגרות וחיפוש אחר הזהות ו"מי אני?", ברגע שאתה מגיע לגיל מסוים אתה עובר בצורה חדה מילד למבוגר, מתחיל לעבוד (ולא במקצוע שאתה בוחר, אתה רוכש את המקצוע של אבא שלך) וזהו זה.

אנחנו מבולבלים כי יש לנו שפע של אפשרויות והחלטות להחליט בנוגע לאיך נחייה את חיינו, אז אם תשאלי אותי, הבלבול הזה בא ממקום מאוד טוב.

כי יש הרבה אופציות וקשה לבחור.
ומשרד החינוך מציג את האופציות שאנחנו פחות רוצים.

בגלל שמערכת החינוך יושבת על ברכי המאה ה-19
ואנחנו כבר במאה ה-21.
דברים השתנו,וכך גם האנשים.
צריך לסגנן הכול מהתחלה מכיוון שלכול ילד צריך להיות תוכנית ייעודית שמתאימה אישית לכול תלמיד.