נמאס לי כבר ההורים שלי כל כך מעצבנים אותי הם לא יודעים מה זה לשחרר!

אני כבר בת 18+ ויש לי חבר והם פשוט לא נותנים ספייס ורוצים לדעת הכל מהכל וכבר לא מתאים לי הם פשוט עדיין אומרים לי מה לעשות, אם ללכת אליו אם לא ללכת אליו תכך הם גם יגידו לי לא להיות איתו ולא ללכת אליו יותר בחיים! כל פעם שאני באה ללכת אליו אז הם מחפשים מליון ואחת תירוצים בשביל שאני לא אלך כמו למשל קר מידי חם מידי יש גשם אין גשם דיי מזה השטויות האלה? כאילו בשבילם אני עדיין בת 14 אבל הם לא קולטים באמת בת כמה אני ושאני כבר ילדה גדולה מספיק בשביל לצאת לאן שבאלי וכמה שבאלי.. אולי אני קצת תמימה אבל לא צריל להגזים אני כן יודעת דברים מהחיים שלי ואיך להסתדר מחוץ לעיר או דברים כאלה.. פשוט קשה להם לעזוב ואין לי כבר מה לומר להם, קשה להם לעזוב והם חייבים להתרגל לזה כי בסוף זה יחרפן אותי כבר ויגרום לי לרע וזה יהיה בגללם ואחרכך ועד שהם כבר יבינו כמה רע הם עשו רק אז הם יבינו שזה היה בגללם! ואני מבינה שזה מדאגה אבל זאת דאגה חונקת הם פשוט לא נותנים לנשום!
עצות? משהו? אני באמת כבר מיואשת ולא יודעת מה לעשות ואיך לומר להם. הם לא מתכוונים לשחרר בזמן הקרוב או הרחוק