מה אתם חושבים על שכל ילדה בת 12 חושבת שהיא בדיכאון למרות שהיא לא התחילה בכלל את החיים?

דיכאון לא קשור לגיל וזה שהיא בת 12 לא אומר שהיא לא חווה דברים בחיים שלה.

למה אתה שופט? יש מלא בנות שאני מכירה שהן בנות 12 והמצב שלהם בבית חרא, החיים שלהן חרא הכל פשוט גרוע וזה הגיוני שהן יהיו בדיכאון

שזה בהחלט נורמלי.
בגיל ההתבגרות עולים אחוזי הדיכאון.

דיכאון זה בעצם שמחת חיים והשמחת חיים הזאת יכולה לרדת בכל מצב אפשרי

אני עוד מעט 13 ואני מאובחנת אז דיי כבר לשפוט אנשים בגלל הגיל

אם היא לא באמת בדיכאון (וסתם עושה את עצמה..) - היא כנראה שומעת יותר מידיי בילי אייליש, או שהיא סתם מושפעת מהמושפעות של בילי אייליש

יש הרבה בני ובנות 12 שבדיכאון.
וכן יש הרבה סבוכות פעמיים כי הן רבו עם חברה והן קוראות לזה דיכאון כי הן לא יודעות מזה דיאכון וכי זה נהיה "טרנד"

אני אובחנתי בדיכאון בגיל 12, אתה לא יכול לשפוט סתם אנשים בגלל הגיל
עריכה: אני בת 18 עכשיו, אנשים אני לא שומעת בילי איליש אובחנתי עם דיכאון כי עברתי חרא בחיים שלי די לשפוט אנשים סתם ככה ההתנהגות שלכם מגעילה.

יפה שמי שמסכים איתל אתה נותן לו םקח אבל לתשובות אחרות ל

אי אפשר לשפוט!!
ואל תכלילו!.
זה באמת מגעיל אתם לא יודעים מה קורה אצלן.!

ממש ממש לא נכון.
הגיל אינו קשור בשום אופן.
כל אחד, לא משנה מתי, לא משנה באיזה גיל, יכול לחוות דברים לא נעימים.
(חרם לדוגמא. יכול לקרות בכל גיל.) אל תשפוט. אני בת 12. חוויתי דברים שלא נעימים.

אל מי דיברת? ^^

אץה יודע כמה יש שנאנסוץ או שלמשפחה שלנן קרה משהו יש למישהו סרטן יש הפרעות אכילה וכאתה וזה מכניס לדיכאון

לא כל אחת כזאתי.. אבל אדג'י בטירוף

שהיא דיי סתומה תעשי אבחון נשמה ;)

לכל גיל יש את הקושי שלו

שזה לא קשור לגיל יש אנשים שעברו הרבה יותר בגיל 12מאשר אנשים אפילו בני 50 זה לא קשור לגיל לכול אחד יש חיים שונים ואי אפשר לדעת מה עבר על כל אחד .

אי אפשר לדעת מה קורה מחוץ לשדה הראיה שלנו

אני חושב שפשוט לא מלמדים אנשים איך להתמודד עם רגשות שליליים ממש וגם יש קצת רומנטיזציה של דיכאון אצל סלבריטאים או דמויות בסרטים מה שמוביל לכך שבני נוער רוצים גם כדי שיהיה במשותף..

אנשים חייבים להפסיק לשפוט על פי גיל.
יש כאלה שעוברים דברים קשים בבית או בחברה או במשהו אחר , אתם לא יודעים מה עובר על אנשים.

אבל אם יש כאלה שממציאים , אז כדאי שיפסיקו זה מטומטם.

(אני מדברת בכללי שאם יש ילדה שהיא חושבת שהיא בדיכאון אז שתעשה אבחון וזהו מה הבעיה בזה?)

אולי קרה לה משהו במשפחה או בבית ספר
אי אפשר באמת לדעת כי לא נכנסנו לחיים הפרטיים שלה

חוויתי דיכאון עמוק בגיל 11, הגיל לא משנה. זה שהיא קטנה לא אומר שלא חוותה שום דבר בחיים שלה.

אתם לא יכולים לשפוט לפי גיל...גם אני חוויתי דיכאון...בגיל 12 ואני בת 13 היום...חוויתי דיכאון לא בגלל ריב עם חברה או השעיה מבית ספר חוויתי דיכאון מתי שההורים שלי התגרשו כי אבא שלי בגד באמא שלי עם חברה הכי טובה שלה ואז אחרי זה ברח לאמריקה למשך שנה וחזר ואחרי שהוא חזר לקחו אותו לכלא בגלל העלמת מס מי זה הייתי בדיכאון, ולא זה לא קשור לגיל וזה גם לא פאתטי ברור שיש בנות שסתם מתבכיינות ואומרות שהן בדיכאון בגלל איזה ריב או משהו...אבל אתם לא יודעים מה עובר לילדות האלה בבית שאתם אומרים את זה...
המשך יום טוב

בכל גיל אפשר להיכנס לדיכאון
מה אני חושבת על הבנות הספציפיות שאומרות שהן בדיכאון על כלום? שזה די עצוב. שילכו לאבחון ואז יגידו, להגיד דבר כזה סתם זה מאוד,, חסר פואנטה וגורם לאנשים להתייחס חרא לכאלה שכן בדיכאון

לא צריך לשפוט!
אתם לא קולטים שיש כאלה שבאמת ככה?!
יש אשכרה בנות שקרה/קורה להן משהו בגיל הזה, וזה לא רק בנות, גם בנים!
יש ילדים שבחרם והם בדיכאון בגיל הזה, אז תשפטו אותו בגלל הגיל?!
לא כל אחד מחפש צומי, מתי תבינו כבר?

זה לא הגיל זה התרגיל

שיש דיכאון ויש פייק דיפרשן וצריך להבדיל בין השניים

למה אתה שופט?יש בנות,שהן בנות 10 ואיבחנו להן,בדגש על איבחנו, להן דיכאון.
אתה לא יודע מה הבנאדם עבר בחיים שלו,אולי מתו לו ההורים,או אח,אולי הוא מוחרם בנוסף להכל,יש הרבה דברים, ויש אנשים ,שאיבחנו אותם ושיש להם דיכאון,אז אל תשפוט

אבל הם באמת מדוכדכים בגיל הזה ולא יודעים איך להתמודד עם זה

למה אתה שופט ומכליל? אתה לא מכיר את אותה הילדה כדי לדעת מה היא עברה בחיים, יכול להיות שהיא עברה יותר ממך ומהרבה מאוד מבוגרים.

i am depressed, את לא העיפרון הכי חד בקלמר.
כמו שאובחנת בגיל 14, מה ההבדל שילדה בגיל 12 תאובחן?

i am depressed
את כולה שנתיים מעל גיל 12, זה לא כל כך הרבה.

שאני בת 13, ואני לא מאובחנת אם דיכאון אבל אני מרגישה ככה שהכל סוגר עליי, אולי אותם בנות לא חוו משהו טרגדי ממש אבל זה לא אומר שהן חוות הרגשה כזאת

יש כאלה שבאמת יש להן דיכאון כי הן עברו דברים למרות הגיל שלהן ויש כאלה שמזייפות כדי לקבל תשומת לב

יש אנשים שמאובחנים כם דיכאון ויש אנשים שמעמידים פנים שיש להם כי זה מגניב.
יש ויש בכל גיל, זאת לא מחלה שבאה בגיל מסויים, העולם לא עובד ככה. זה מישהו צעיר מכם בשנה לא אומר שהוא מטומטם ולא אומר שהוא לא עבר כלום ולא אומר שאין לט מושג מהחיים שלו. בכל מקרה אנשים חייבים להפסיק להשתמש במילה דיכאון לתאר יום רע או חרא מצב רוח ולהבין שזה לא מגניב לחלות בזה, אבל זה שילדה בת 12 ולא בת 14 לא אומר שאין מצב שהיא חולה.
לא "מתחילים את החיים" בגיל 15 וגם לא בגיל 18. מתחילים את החיים בגיל 0 וב12 שנה האלה יכול להיות שהיא עברה דברים שלא תעבור כל החיים שלך.

זה שהיא בת 12 לא אומר שהיא לא בדיכאון

איך זה קשור לזה שהיא בת 12?
אם זה דיכאון *מאובחן* והיא לא סתם בטרנד מפגר אז כנראה עוברים עליה דברים ולא צריך לשפוט.

ולכל אלה שרשמו שהיא מעריצה של בילי אייליש
תקפצו לי

.

אמאלה וכל מי שאומר בגלל שהיא שומעת בילי אייליש מאיפה הבאתם את זה לא כל מי ששומע בילי אייליש הוא דיכאוני עם מחשבות אובדניות
אני שומעת בילי אייליש נו ו..
אני לא ב"דיכאון" ולא כלום

אובחנתי בגיל קטן עם כל מיני הפרעות, דיכאון התלווה לרשימה בגיל 12. למה אתה שופט אנשים על פי הגיל? כך אחד חווה את העולם אחרת.
אני לדוגמה עד גיל 12 פיתחתי שתי מחלות כרוניות, קיבלתי כמה טראומות וגדלתי בבית אלים. אז יעני הייתי מדוכאת בכאילו בגיל 12 נטו בגלל הגיל? בחייאת.

כי בילי אייליש

כל עניין הדיכאון החל בזמן האחרון להיות הרבה יותר פופלרי אצל בני נוער מכמה סיבות
העיקריות בינהן
1 הקידמה הטכנולוגית, המידע שמגיע אלינו כל הזמן, כולם חושפים את החיים הסוהרים שלהם כל הזמן, רשתות חברתיות זה גן עדן של נידוי חברתי . ויש עוד המון חרא בנושא הזה אבל זה נותן לבני נוער להתמודד עם הרבה דברים שיכולים לגרור דיכאון
2 זה הפך להיות טרנד . 13 סיבות למה תוכנית טלוויזיה שתרמה לתופעה שהתאבדות ואובדניות זה מגניב , ביילי אליש (שאגב אני מתה עליה) מוסיפה לא פחות לזה.
כמובן שיש בני נוער בדיכאון באמת אבל זה לא כולם ולא כול מי שאומר בדק אצל בוחן

לא כולן חושבות ככה...
אבל דיכאון יכול להיות בכל גיל הוא לא קשור לבן כמה אתה.
דיכאון נובע מהמון דברים לא רק מדברים שמבוגרים עוברים.

אויש i am depressed אובחנת בגיל 14 בדיכאון? מה ההבדל בין גיל 12 ל 14? שנתיים.
מה את משחקת אותה פה לא הבנתי?
כמו שאת לא רוצה שישפטו אותך כי אני לא יודעת מה עברת בחיים אל תשפטי בנות 12 שאולי כן בדיכאון, את לא מכירה את הבן אדם שאת יכולה להגיד עלייה את רק רוצה צומי.
אחותי אובחנה עם דיכאון קליני, רק לפני שנתיים אבחנו לה את זה אבל האמת? זה היה לה ככה מגיל 12 ואפילו לפניי.
אז חלאס להגיד "מה היא עברה בחיים" אתם לא מכירים אף אחת כדי להגיד שהיא לא עברה כלום

שמותר להרגיש את מה שמרגישים.
אני דיי בטוחה שאף אחד לא רוצה ולא בוחר להיות בדכאון.

זה לא נכון
אני לדוגמא הייתי בדיכאון והייתה לי סיבה
לא כל ילדה שהיא בדיכאון היא סתם ככה
יש כאלה שהחיים שלהם מתחילים בחרא
מה לעשות?
זה לא לפי הגיל

איזה אנשים מגעילים!
מי אתם בכלל שתחליטו שהן בדכאון או לא? מאיפה לכם לדעת מה הן עוברות תפסיקו כבר לשפוט אותן

להיות בדיכאון נהיה טרנד.

אני חושבת שבשנים האחרונות המודעות לדיכאון ולבעיות נפש בקרב מתבגרות ונערות עלתה, וככל שדבר הופך לנפוץ יותר, המחשבה שגם לך יש את זה, נפוצה יותר.
זאת הופכת להיות אופציה יותר הגיונית למה שעובר עליך, התשובה היותר מנחמת לשאלות כמו, "למה זה קורה לי?" "למה אני לא יכולה להיות שמחה?"
לכולם בגיל ההתבגרות יש נפילות, יש אירועים לא נעימים, דיכאון, אבל לא בתור מחלת נפש, אלא כמצב רוח.
אז בעיות חברתיות? יש
מצב רוח רע? יש
זה גיל שהמודעות עולה, שהזהות שלך לא מאוד ברורה, שהספק נכנס להמון דברים שגרתיים והפתיחות עם אנשים קרובים אליך, יורדת.
כשלא מדברים על מצב רוח רע, קל יותר לשקוע אליו, יותר קשה לצאת ממנו, השגרה מאוד מדכאת את השמחה, את מה שמיוחד בכל יום, כי אם כל הימים הם אותו הדבר, היחס אליהם לא ישתנה, ומצב הרוח לא יהיה טוב בלי שום סיבה ממשית. כמובן שתמיד יש נקודת מבט אופטימית יותר וכדאי לדבר על מה שמטריד אותך, להבין שזה זמני ושאנחנו אחראים למצב הרוח שלנו, והוא לא ישתפר במטה קסם.
כשהייתה פחות מודעות לדיכאון ולבעיות נפש, אנשים לא לקחו בחשבון את האופציה הזו, והיה הרבה יותר קל לחפש את הפתרון בשינוי עצמי.
אבל כשיש את הדיכאון כפתרון, כשיש משהו שמוגדר כמחלה ונתפס בצורה שגויה כמשהו שלא תלוי בשינוי של עצמך ובמוטיבציה, אלא גנטי, משהו נפשי, שאין לאדם שליטה עליו, לוקחים את המציאות כמובנת מאליה ולא משנים אותה.
אותה ילדה בת 12 שלא מדברת עם ההורים שלה על איך שהיא מרגישה ולא מצליחה במקצוע כלשהו מסוגלת לאבד ביטחון עצמי, רואה את עצמה כפחות טובה מהחברות שלה, מוצאת בעצמה עוד פגמים כי המודעות העצמית שלה כבר לא אובייקטיבית בשום צורה ונכנסת ללופ של מצב רוח רע, יכולה להגיע לדיכאון מאוד בקלות. תרבות המוזיקה, המדיה, והמעגלים החברתיים לא בדיוק עוזרים ולהיכנס לדיכאון הרבה יותר קל.
עכשיו זה נפוץ יותר, ולכן הרבה יותר קל להתייחס לתשובה הזו כנכונה גם לגבייך, וזו הרמת ידיים שקשה מאוד לא לעשות.
כי אם כולם מרימים ידיים, הסיכוי שאת.ה לא, הוא מאוד מאוד קטן, אפילו אפסי

יש להבדיל בין נערות שמעמידות פנים לבין כאלו שבאמת נמצאות במצוקה, לא כל אחת היא שקרנית רק בגלל שהיא עדיין צעירה. אני מסכימה שזו בעיה שחלק מהאנשים בשנים האחרונות (באופן כללי, לא רק בנות 12) התחילו להחשיב דיכאון והפרעות נפש אחרות כטרנדיות ומשהו חולף, אבל אם כל ילדה שתראה סימני מצוקה ותבקש עזרה אנחנו ננפנף כי "היא אפילו לא התחילה את החיים ולכן אין לה סיבה להרגיש ככה", דברים רעים מאוד עלולים לקרות.

זה לא קשור לזה שהיא לא התחילה את החיים זה קשור למה שהיא עוברת יש בנות בגיל הזה שעוברות שיימינג שנאת חינם חרם ועוד כל כך הרבה דברים ובגלל זה הם בדיכאון אתה לא יכול לשפוט בנאדם כשטתה לא יודע מה עובר עליו וכל זה אני לא מכירה בנאדם אחד שרוצה להיות בדיכאון סתח ככה כי מתחשק לו בכל גיל אפשר לחוות דברים רעים אם זה בגיל 12 בגיל 20 או בגיל 10 אפילו
יכולים לעבור עליהן הרבה דברים אז דיי לשפוט סתם ככה

בגיל 12 חוויתי השפלות,צרחות וחרדות גם בבית וגם בבית ספר.בגיל 12 הייתי תחת כלכך הרבה מסכות כואבות שכמעט התאבדתי.אל תגיד לי שבת 12 לא מבינה כלום מהחיים שלה כשלא היית בסיטואציה כדי לדעת מה קורה להן בחיים.

מצטרף לשאלה

מה את אומרת על חניכה שלי בת 10 שחושבת שהיא בדיכאון מגיעה לפעולה ותמיד מפסיקה באמצע כי מישהו לקח לה עיפרון אז היא בטוחה שזה אומר שהוא עושה עליה חרם

אני לא יודעת בן כמה אתה שואל השאלה
אבל בגיל ההתבגרות אתה מתייחס להכל מו סוף העולם וזה תמיד היה ככה גם בשנות ה90 וגם לפניי
ואל תשכח שיש המון המון חרמות וילדים זה עם רע אז זה לא כזה קשה לכנס לדיכאון

זה נושא מאוד מסובך.
דיכאון זאת מחלה קלינית ויש צורך להפריד בין תחושת הדיכדוך, שהיא הרגשה טבעית ונורמלית, לבין הדיכאון, שעל אף פי שיש המשתמשים בו בכדי לתאר דיכדוך הוא מחלת נפש (מסוג מחלות מצב הרוח) רצינית.
זה נוהג רווח להשתמש בשם דיכאון בכדי לתאר דיכדוך אז אין מה להאשים ספציפית בנות 12.
ומה בקשר לבנות 12 שטוענות שיש להן דיכאון? אז קודם כל דיכאון יכול לקרוא לכל אחד, מכל גיל, מכל זוויג, מכל מוצא ומכל העדפה מינית - על אף פי שאכן יש נטייה גנטית לדיכאון באנשים מסויימים - ולכן זה בהחלט אפשרי שבנות 12 תסבלנה מדיכאון קליני.
ומה עם ה'טרנד' של בנות 12 לטעון שיש להן דיכאון למרות שהן לא מאובחנות?
כאן זה נעשה מסובך, אנחנו לא באמת יכולים לשפוט אדם המרגיש שיש לו דיכאון, אני ואתה איננו פסיכיאטרים ולא עשינו לאותן בנות איבחון מקצועי, וגם אם אין להן באמת דיכאון יכול להיות שהן נמצאות במצב קשה מבחינה נפשית (כן, גם בנות 12 עוברות רגעים קשים בחיים; הדברים האלה הם סובייקטיביים) וולכן הן מרגישות כך.
אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שיש רומנטיזציה לדיכאון - יש בהחלט מעין 'טרנד' לייצג אנשים בדיכאון כבוגרים יותר מבחינה נפשית, ככאלו שמבינים את העולם בעוד השאר לא ולהציג את הדיכאון שלבם באור חיובי, זה לא אוניברסלי אבל זאת אכן תופעה.
ורק לפרוטוקול - אין בעיה להציג אנשים בדיכאון באור חיובי ולהציג את הקשיים שלהם בחיים וכיצד הם מתגברים עליהם, אבל זה ממש לא זה. התופעה שאני מדבר עלייה מתארת דיכאון באופן לא ריאליסטי, מתעלמת מכך שזו בעיה ובעיה מורכבת ורצינית ואינה מייצגת באופן הוגן את הקשיים והבעיות של אנשים עם דיכאון.
אז האם בנות 12 שטוענות שיש להן דיכאון הן פשוט מושפעות? האם הבעיה האמיתית היא שאנחנו לא קשובים מספיק לבעיות של אנשים צעירים, בעיקר נערות וילדות, ושופטים אותן כ"מושפעות" בלי לנסות להבין את הבעיה? האם זו תוצאה של רומנטיזציה של דיכאון במדיה? או שבעצם לשפוט את אותן נערות רק יגרום להן נזק ותחושת ניכור מהזולת משום שאינו לוקח את הבעיות שלהן ברצינות?
אין באמת תשובה אחת שיכולה לכלול את כל המקרים, זה נושא מורכב ואני מאמין שכן, יש כאן בהחלט תופעה של אנשים המשתמשים בתגית של דיכאון בלי להבין את המשמעות של המושג אבל גם שזה לא הולך לעזור לשפוט נערות צעירות שמרגישות כך ושהן במקרים של דיכאון קליני והן במקרים שהן פשוט במקום רע עכשיו מבחינה נפשית - לקרוא להן "מושפעות" הולך לעשות יותר רע מטוב.

גם אם היא לא בדיכאון או לפחות לא אובחנה בדיכאון, אולי עוברת עליה תקופה קשה, וארוכה, אולי היא פשוט בן אדם עצוב, היא כבר ראתה הרבה בחיים שלה, אתם לא יכולים פשוט לשפוט בן אדם לפי גיל.... זה ממש לא בוגר.

אני בת 13 וגדלתי בבית עם אבא אלים גרתי במקלט לנשים מוכות הטרידו אותי מינית פעמיים אמא שלי חולה והיא עוברת מלא ניתוחים עברתי חרם וכן אני אמורה להיות בדיכאון אבל אני נשארת חזקה בשביל אחותי הקטנה

^ דוגמא ממש טובה

שיש לבן אדם דיכאון, או משהו..
זה גם יכול להתחיל בגיל 8..
את די טועה..
לא, את ממש טועה
תדמייני ילד בן 10
נזכר בכל הפדיחות שלו, כמה שונאים אותו ושכולם צבועים.. שהוא לא מסתדר בלימודים..
מדבר כאחד שחווה את זה..
כל היסודי.
זה יכול לקרות בכל גיל..
נגיד בגיל 10 עשו עליי חרם עברתי כל יום מכות בבית ספר לא היה לי כוח לאף אחד..
איפה אני היום? יופי...
בקיצור את ממש טועה!
זה יכול לקרות בכל גיל

אני אישית באמת הייתי בדיכאון בגיל 12, לא יצאתי מהבית בכלל בגלל הלכתי לפסיכיאטר ולקחתי תרופות נגד דיכאון
למה לשפוט?

שהיא תבין את הטעות שלה בגיל מאוחר יותר, בגיל צעיר אנחנו תמיד מדברים על דברים כאילו אנחנו חכמים גדולים, ככה זה, אפילו עכשיו כנראה אני מדברת שטויות ואחרכך אני אבין כמה קרינג'ית אני.
אנשים בדיכאון שמייחסים לזה חשיבות- נכון שזה מעצבן ומציק אבל תחזיקו את עצמכם מלהרוג אותן

לי היה חרדות כבר לפני גיל 10 ודיכאון חזק בגיל 13 וזה לפעמים פורץ בגיל מאוד מוקדם. זה משקורה שההורים הם עם בעיות נפשיות בעצמם..

יש כאלה שנכנסים לדיכאון בגילאים צעירים
אני סובלת מחרדת מלחמה (אני מפחדת מאזעקות) כי נכנסתי לדיכאון בזמן צוק איתן (והייתי בכיתה ב) ואני לא מוכנה לשמוע את סתם ממציאה הייתי אצל פסיכולוגים

אני בן 13 ומאובחן בדיכאון,אל תבחנו לפי הגיל תמיד
אם היא לא מאובחנת אי אפשר לדעת.

דיכאון זה לא קשור לגיל.
כן, זה לפעמים רק אשליות של כאלה 'עוד לא מבדילות בין סתם מצבי רוח.

שיש קצת הבדל בין לחשוב לבין מה שקורה במציאות

i am depressed
בכל גיל יכולים לסבול מדיכאון
אני אישית בגיל 10 עברתי התעללות יום יומית של 5 שנים וניסיתי להתאבד כמעט