4 תשובות
אני חושבת שהיא מטומטמת וזו לא מישהי שצריכה להשפיע עלייך.
אין שום סיבה שתתייחסי למה שהיא אמרה
את יודעת מה יש לך ומה שנשאר לך זה לאחל לה רק בריאות
אין שום סיבה שתתייחסי למה שהיא אמרה
את יודעת מה יש לך ומה שנשאר לך זה לאחל לה רק בריאות
יש אנשים מפגרים בעולם אין מה לעשות את לא צריכה לקחת את זה אישי בסופו של דבר היא צריכה לחיות עם עצמה..
אני כל כך מבינה אותך
גם לי יש פסוריאזיס
אבל תזכרי שנותנים את המשימות הכי קשות לחיילים הכי חזקים
תנסי להמשיך האלה ולהתעלם ממנה, מי שאוהבת אותך באמת לא יפריע לה שום דבר
וחוץ מזה שדווקא לי כן עוזר השמפו- תנסי ממש לחפוף חזק איתו
ואם לא אז תעשי שיער פזור בלי שביל או משהו שלא יראו
גם לי יש פסוריאזיס
אבל תזכרי שנותנים את המשימות הכי קשות לחיילים הכי חזקים
תנסי להמשיך האלה ולהתעלם ממנה, מי שאוהבת אותך באמת לא יפריע לה שום דבר
וחוץ מזה שדווקא לי כן עוזר השמפו- תנסי ממש לחפוף חזק איתו
ואם לא אז תעשי שיער פזור בלי שביל או משהו שלא יראו
יקירה, אני סייע מעמותת סה"ר- סיוע והקשבה ברשת.
ראשית, תודה על השיתוף.
יקירה את מספרת שקרה מקרה בו חברה לכיתה, התנהגה בצורה לא מכבדת כלפיך ופגעה בך עד עמקי הנשמה. נראה שהתחושות מטלטלות, שאת בביקורת עצמית, כשאת אולי מרגישה מיותרת, בשנאה עצמית. כל זה וודאי פוגע בחיי החברה שלך ובחיי היום יום.
בתוכן שכתבת יש כל כך הרבה רגש ועצבות...
מצב שבו את חושבת שיש בך פגם וזה גורם לך לעצבות תהומית. את מספרת שהתמודדות עם המצב, גורמת לך למחשבות טורדניות, להירתע מעצמך, מרגישה אולי מעוותת, שונה, וזה גורם לך מועקה וחוסר שביעות כללית מחייך.
נשמע שאת מותשת ובעיקר מיואשת. שאין למחלה תרופה.
חשבת אולי לשתף קרוב משפחה בעניין? אולי אמא, אבא, אחות? חברה טובה? אולי את היועצת בבית הספר? המורה? אולי שיתוף של גורם אחר מקצועי בבית הספר יכול לסייע?
אני מעוניין להציע לך ולשתף אותך, שאם את מרגישה שצריכה לדבר עם משהו, ומעוניינת בסיוע ממש כמו ברגעים שכתבת את הפוסט, תוכלי להיעזר בנו.
את מוזמנת לפנות לצ'אט שלנו, אנחנו כאן בכל יום בין 21:00 ל-00:00, מדובר בצ'אט אנונימי, ניתן לך אוזן קשבת, וננסה להיות איתך יחד במקום הכי כואב שלך.
מהלינק בהמשך, תוכלי להתחבר אלינו.
מקווה שסייעתי אפילו במעט, תמיד איתך, סה"ר.
ראשית, תודה על השיתוף.
יקירה את מספרת שקרה מקרה בו חברה לכיתה, התנהגה בצורה לא מכבדת כלפיך ופגעה בך עד עמקי הנשמה. נראה שהתחושות מטלטלות, שאת בביקורת עצמית, כשאת אולי מרגישה מיותרת, בשנאה עצמית. כל זה וודאי פוגע בחיי החברה שלך ובחיי היום יום.
בתוכן שכתבת יש כל כך הרבה רגש ועצבות...
מצב שבו את חושבת שיש בך פגם וזה גורם לך לעצבות תהומית. את מספרת שהתמודדות עם המצב, גורמת לך למחשבות טורדניות, להירתע מעצמך, מרגישה אולי מעוותת, שונה, וזה גורם לך מועקה וחוסר שביעות כללית מחייך.
נשמע שאת מותשת ובעיקר מיואשת. שאין למחלה תרופה.
חשבת אולי לשתף קרוב משפחה בעניין? אולי אמא, אבא, אחות? חברה טובה? אולי את היועצת בבית הספר? המורה? אולי שיתוף של גורם אחר מקצועי בבית הספר יכול לסייע?
אני מעוניין להציע לך ולשתף אותך, שאם את מרגישה שצריכה לדבר עם משהו, ומעוניינת בסיוע ממש כמו ברגעים שכתבת את הפוסט, תוכלי להיעזר בנו.
את מוזמנת לפנות לצ'אט שלנו, אנחנו כאן בכל יום בין 21:00 ל-00:00, מדובר בצ'אט אנונימי, ניתן לך אוזן קשבת, וננסה להיות איתך יחד במקום הכי כואב שלך.
מהלינק בהמשך, תוכלי להתחבר אלינו.
מקווה שסייעתי אפילו במעט, תמיד איתך, סה"ר.
קישורים מצורפים:
באותו הנושא: