אני במקום רע, אני לא רוצה לשנות את המצב כי זה הפך להיות השגרה שלי וכשלי משנים את השגרה אני יכולה להשתגע במשך שבועות..

שואל השאלה:
זה לא עובד, אין לי דרך להסביר מה אני מרגישה וויקיפדיה זה רק עובדות, רגשות זה לא עובדות.

כן, באמת עדיף ויקיפדיה. הורים שלי קראו משהו שכתבתי וזה לא הזיז להם...

מצטער לשמוע. בתור בן אדם שהיה באותה סיטואציה הנה הצעה שלי עלייך. לך לקופת חולים ותקבל מרשם לכדורים נגד דיכאון. גם ההורים שלי הכחישו שיש לי דיכאון כי אין להם ידע אז אתה לא לבד פה. בהצלחה.

זהו שאמא שלי מודעת לדיכאון ולכל המחלות וכאלו (היא קוראת על זה) ולא אכפת לה

שואל השאלה:
קודם כל, storm of the light's bane אני בת, ברצינות? כתוב אני *מדוכאת*.
שנית, אני לא רוצה לשנות את המצב, אני לא מסוגלת לעמוד בשינוי כל כך משמעותי של השגרה שלי, היו לי מספיק כאלו השנה וזה מספיק ל-6 שנים.

גם היועצת סוג של מודעת לעניין

הייתי באותה סירה. את לא צריכה את אמא או אבא בשביל לצאת מזה את צריכה רק את עצמך ואת התמיכה הנפשית של החברים שלך.

אם זה מה שאתה כותב, לא הייתה באותה סירה.

שואל השאלה:
אני לא רוצה לצאת מזה אבל, אני צריכה למצוא דרך להסביר להם מה הקטע. הם חושבים שזה סתם "תקופה" כזאת של גיל ההתבגרות.

אני ככ מבינה אותך. רע לי אבל אני לא רוצה לצאת מזה, לא יודעת למה זה פשוט מרגיש לי רגיל ככה ואני לא רוצה עכשיו להתרגל למשהו אחר למרות שאני סובלת.

שואל השאלה:
אני מעריכה את זה שכתבת את כל זה אבל שינויים עושים לי התקפי חרדה רציניים, את מבינה, אני אוטיסטית, זה אחד מהשיט שבזה, בכל מקרה, אני לא רוצה לשנות שום דבר, זאת אותה השגרה במשך שנים ואני לא צריכה שינוי, רק להסביר להורים הטיפשים שלי מה עובר עליי. בכל מקרה, הם דאגו לטיפול, פסיכולוגית פעמיים בשבוע ופגישות עם פסיכיאטרים, יש לי מרשם לתרופות, אני לא לוקחת, מבחירה.

אז תקחי תרופות גם נגד חרדה וגם נגד דיכאון. ככה את הורגת שניי ציפורים עם אבן אחת

שואל השאלה:
כן, אני לא רוצה דברים שישפיעו לי על המוח, אני מעולם לא הייתי מאושרת, אפילו לא שמחה, אני לא רוצה דבר כזה כי אני לא יכולה להעדיף אותו אם לא ניסיתי אותו מעולם. המוח שלי נדפק בשעות האלו אבל הבנת על מה אני מדברת?

שואל השאלה:
אוטיזם בין השאר גם גורם להצמדות לשגרה, החרדות זה משהו אחר.

שואל השאלה:
אני לא רוצה לשנות אבל, באמת שלא. תראי, אם נדבר דוגרי, אני לא רוצה לחיות אפילו, ניסיתי לסיים את החרא הזה, נהה, לא עבד. בינתיים אני לא יכולה לעשות שום דבר, אני בהשגחה כל הזמן והיה סיכוי טוב שיאשפזו אותי (טוב שזה לא קרה) אבל אם אני תקועה בחיים האלו לפחות שיתנו לי לחיות אותם כמו שאני רוצה. אני בנאדם חרא, האנושות היא הדבר הכי גרוע שקיים ביקום כולו (אם יש משהו גדול יותר מהמקום אז גם שם) אבל העובדה שאני חלק ממנה הופכת אותה לגרועה הרבה יותר. את יכולה להגיד שאני מקסימה וחהמה ומהממת או שיט כזה אבל זאת עובדה כי אני פאקינג בנאדם, בני אדם הם חרא, מה לעשות, אני אחטוף בגיהנום את מה שמגיע לי אבל כל עוד אני לא שם, להיות אומללה זה הדבר הכי טוב שקורה, אירוני אבל נכון.
אני לא אוהבת שינויים בנוסף לכל זה ^ אז... כן.. " לא אוהבת " זה הרבה יותר מדי מעודן, יודעת? זה יותר *שונאת קצת פחות ממה שאני שונאת את עצמי, במקום השני*

שואל השאלה:
כן, אני אדם מאוד מודע, ובכל זאת, אני לא מכירה את עצמי בצורה שונה, דיכאון זה חלק ממני מאז ומתמיד, וזהו. כולה ביקשתי דרך להסביר להם מה קורה איתי...

שואל השאלה:
נראה לי אלך עם הויקיפדיה...

שואל השאלה:
תודה בכל מקרה

שואל השאלה:
^^מה?

וואי את לא מבינה כמה אני מזדהה איתך