מה אתם חושבים על אנשים שמאבחנים את עצמם בדיכאון ?

לא מיוחדים, יש להם תקופה קשה ומקווה בשבילם שיעבור, אני הייתי שם.

זה קטע שממש מעצבן אותי שאנשים חושבים שכי לא הלכתי לאיבחון אז אני לא יכול לדעת באמת שאני בדיכאון

כלום. הם בבאסה וזה מובן. לא מבין את אלה שמתעצבנים ויוצאים עליהם ישר ומתמסכנים שהם בדיכאון אמיתי ואלה שטוענים לא

מי ישמע זה title ששווה להתעצבן בשבילו, זה דווקא מביך

אם המדובר באבחון שבין נפש לבין עצמה, מעורר הוא בנפשי רחם וצער; אם המדובר באבחון המופץ מפי המאבחן-מאובחן לאוזני רוב, הווה אומר באבחון לשם השגת תשומת לב, חצוי ליבי וחלוק בשאלה זו. מן הגדה האחת, הנה אות מצוקה הוא וקריאה לסעד; ומן הגדה שמנגד, אפשר זילות המושג 'דיכאון קליני' וביזויה כאן. למשנה ביטחה וזהירות, אפנה את כל המאבחנים עצמם בהפרעות נפשיות ובהפרעות אישיות לאיש מקצוע (פסיכולוג קליני או פסיכיאטר; במצבים מסוימים אחרים פסיכולוג חינוכי או פסיכולוג חינוכי; ובמצבים מיוחדים אף נוירולוג.)

*פסיכולוג רפואי (לא פסיכולוג חינוכי או פסיכולוג חינוכי; הוי המבוכה הקטה.)

יותר מסכנים מאנשים עם דיכאון מאובחן כי בדרך כלל הם כן בדיכאון ובגלל שאין חתיכת נייר שמאשרת את זה לא מאמינים להם