תשובה אחת
כשהשתחררתי פחדתי שאנשים יראו אותי שונה לגמרי ממה שהייתי. אבל למדתי לקבל את זה שאני באה עם המשקל שלי בדרך קשה. היה לי קשה אבל לאכול בשר. צרחתי רוב הזמן שאני צמחונית והם בכל זאת דחפו לי. בגלל זה ממש שנאתי אותם ורציתי להשתחרר מהר כדי להפסיק לאכול בשר. השתחררתי אך ורק כי הכריחו אותי לעשות דברים ורציתי לסיים עם זה מהר. אחרי חודש עוד פעם ירדתי איזה 4 קילו והם איימו להחזיר אותי. התחלתי לאכול ארוחות אבל זה היה מפחד לא כי אני מקבלת ואוהבת את עצמי. אמא שלי אמרה שזה לא אפשרי לשנות מישהו באיומים אז היא קבעה שיום מסוים בשבוע אני והיא נסע באוטו ונטייל בטבע ונצלם ונעשה פיקניק. מרוב שהיא תיארה את זה כל כך יפה והשקיעה כל כך בהכל אני למדתי מחוויות יפות איך להשתנות ולאהוב ולקבל. בהתחלה בפיקניק היא קיבלה את זה שאכלתי רק גבינה לבנה על מלפפון אחרי כמה חודשים כבר התחלנו לאכול ציפס וחומוס ולפעמים קציצות עדשים, מאכלים מהעדה שלנו, סלטים שהיא השקיעה ולהנות באמת ולא רק מלפפון עלוב. היא אמרה לי שלטייל זה בריא לנפש וגם לגוף והאכילה היא הדבר שנותן בנו כוחות כמו מצבר. זה גרם לי לגמרי לשכוח ולהחלים. תודה רבה לה. היא הצליחה לשנות אותי יותר מהאשפוז בכפייה שאבא שלי חשב שיעבוד. לפעמים צריך לטפל בבעיה בהבנה ובאהבה ולא לפי החוקים בספר של האשפוזים
אנונימית
באותו הנושא: