אני סוג של חרדית משפחתי חרדית וכנסו

את עושה מה שבא לך לא מה שבא למשפחה שלך

שואל השאלה:
אין אני לא יכולה ללכת נגד המשפחה שלי

מה הם יעשו לך?

דברי אתם על זה ותסבירי להם שאת לא רוצה דרך שידוכים

את צריכה לחשוב אולי קצת אחרת מה אכפת לך ללכת דרך שידוכים ופשוט להכיר מישהו ואם תתאימו תעשו מה שבא לכם. כי אם מי להיתחתן ההורים שלך לא יחליטו לך ואחרי שתיתחתני תוכלי כבר להחליט על הבית שלך. ואת יכולה ללכת לכל שדכנית שאת רוצה ולהגיד לה איך את רוצה בערך את הגבר שלך והיא תציע לך בחורים שידוכים זה לא כזה נורא בסך הכל במקום שתכירי מישהו העבודה או ברחוב או בכל מקום יש מישהי שמציעה לך וככה ההורים שלך יהיו מרוצים.

באתי מהעולם הזה, אני חושב שאת מספיק בוגרת כדי להגיד להם שאת רוצה דרך חיים מסויימת, אם לא עכשיו אז מתי?

את חיה פעם אחת וזכאית לבחור את חייך.
היום יותר ויותר חרדים וחרדיות מקיימים קשרים לפני החתונה, מתוך הבנה שהאיסור המוחלט, יחד עם העליה בגיל הנישואים גם אצל חרדים- אינה טבעית. את בהחלט יכולה למצוא לך את הדרך לחיות אחרת, תוך הבנה שתיאלצי מתישהו לעזוב את הבית כתוצאה מהתנגשות בין העולמות.
אני מכיר בנות דתיות שחיות באופן כזה לפי הציווי האישי, ולא הציווי דתי.

תשמעי, זה מאוד אינדבידואלי לסביבה שלך ולרמת התגובה, אני גם הייתי במקום הזה, ואני ממשפחה סופר חרדית, זה התמודדות, וזה עיניין של הבנת הדברים ותפיסה, את מוזמנת ליכתוב לי וננסה להבין את זה ומה עושים,
ואולי דיברנו פעם?!

יקירתי, בתור התחלה, אם את מרגישה לא מוכנה לענין החתונה פשוט תגידי שאת רוצה לחכות עם זה עוד קצת זמן כדי שבאמת תוכלי לבוא לזה ממקום של רצון ולא מהכרח. כי זה הכי חשוב!
דבר שני, אני לא רואה ענין בחבר, חבר (מעבר לאיסור עצמו) מדובר בקשר חסר מחויבות ומי יודע לכמה זמן. הקשר הזה מבוסס על נתונים שיטחיים ומי יודע לכמה זמן זה יחזיק.
שידוכים זה לא עולם כל כך קר כמו שמציגים אותו. נכון אתם אומנם שומרים נגיעה והכל, אבל זה לא אומר שאחרי שתי פגישות את צריכה להחליט, כל אחד והספקות שלו וזה בסדר גמור למשוך את זה גם ארבע חמש+...
זה דבר יפה ומדהים בעיני, מדובר בקשר שהבסיס שלו מטרה משותפת: שנינו רוצים להקים בית שמבוסס על ערכים ותורה. הבסיס הוא נכון והקשר חזק יותר.
אני לא רוצה שתיפלי, מי אמר שלהיות יהודי זה דבר קל? אבל אם הקב"ה הביא לך את הניסיון הזה, סימן שאת מסוגלת לעמוד בו.
תהפכי את מה שצריך לעשות לרצון שלך! שזה לא יהיה רק מה שצריך, שגם תרצי את זה באמת.
בהצלחה :)

חמודה,את מדהימה!!
אבל תאמיני לי שההורים שלך יודעים מה הם עושים
אם יהיה לך חבר לפני החתונה-זה לא יהיה טוב,כל העניין של
שמירת נגיעה-יהיה קשה..
אני מציעה לך לשבת עם ההורים לשיחה תסבירי להם מה את מרגישה,
יש אתרי היכרויות שאולי כדאי לך משם לנסות?
בעזרת השם יהיה טוב!,ואת מדהימה!!

פרח זה מצויין... לך מגיע זר...
אבל מה יהיה הלאה..? ענו פה תשובות יפות, אבל במגזר שלנו יש כל כך הרבה הבדלי גישה וניאואנסים בין תת המגזרים.. שאני חושב שצריך ליבחון את מכלול הרבדים כדי לדעת איך לינהוג...
למשל, לשבת עם ההורים, יש מקומות בהם עצם הגישה להורים תיהיה מופרכת מיסודה...

שואל השאלה:
ואו תודה רבה לכולכם באמת!! 3>

מה שהכי נכון זה לא ללכת נגד הסביבה שלך, והעקרונות שאת מאמינה בהם, כי הקרובים אלייך , הם קרובים אלייך באמת, והנפש זקוקה לתמיכה הזו שהסביבה שלך אוהבת אותך, שוב, צריך לדעת מה בידיוק הסיגנון של סביבתיך ומה הערכים שלך, כי אי אפשר למשל לחיות חיים כפולים, זה לא הולך הרבה זמן, צריך לימצא נוסחה שתתאים ליצני הצדדים.