עצוב לי ואני כבר לא יודע מה לעשות

אפילו שנירא לי שכמעט הכי טוב לי מאי פעם בזמן האחרון קשה לי, ממש קשה לי, אחרי תקופה לא פשוטה והרבה בלגן עכשיו אני עושה מה שאני אוהב ויחסית מדבר עם הרבה אנשים (נירא לי) וגם אני מחליט בשביל עצמי כמה ומה אני רוצה לעשות פחות או יותר אבל איכשהוא מרגיש לי עצוב רוב הזמן, אני מרגיש ממש לבד אפילו לא עצוב פשוט בודד ואין לי איך לשנות את זה... שוב החברים שהיו לי נטשו אותי בלי יותר מידי סיבה וגם האלה שלא נטשו הם פשוט בצבא ולא מדברים איתי כי יש להם עוד חברים שכנירא יותר טובים ושוב אני מוצא את עצמי מדבר עם סביבות השלושה ארבעה אנשים וגם חלק מהם מרגיש לי שזה רק בגלל שאני רושם להם ואם אני לא כותב הם לא ידברו , אני פשוט מרגיש שאני תמיד לבד ואין מי שידבר איתי ואני כלכך רוצה רק לחבק מישהו, זה לא שאני לא רואה אנשים אבל זה או שהם מבוגרים ממני ולא נירא לי הרצו לבלות איתי בזמן הפנוי שלהם או שהם קטנים ממני ואז זה יהיה פשוט מוזר מבחינת מה שאני עושה ואני מרגיש כאילו מבחינה חברית זה פשוט דופק אותי ואני כלכך רוצה שוב לשבת עם חברים ולעשות צחוקים, להסתובב עם ידידות להתחבק איתן ולהתקרבל, אבל אני בקושי מצליח אפילו לדבר איתם ולהיפגש זה בכלל התחננות לפעמים