כתבתי משהו ואני לא כותבת בדרך כלל, יש לי תחושה שזה לא טוב

מה אתם אומרים? מבינים על מה זה מדבר?

לסינדרלה הייתה מברשת שיניים, איתה צחצחה שבעתיים- לא ראתה בעיניים,
כל שבב של לכלוך היא הסירה וניקתה, לנסיך המושלם היא חיכתה
הייתה זכוכה וטהורה,ניקתה את ליבה מכל מורא
ואם אני קצת אשתפשף? ואולי קצת אתלכלך?
ואם לא אסיר את הלכלוך ואכנע לו- כי מה אם מעולם, לא יצוץ הנסיך המושלם?
ואם אמסור את עצמי ואת גופי, למשהו כזה.. חלופי,
ועליי ללכת עם הנעל עד שתתאים את עצמה לרגלי?
כי בחיים כמו בחיים ולאט לאט את תתרגלי
אבל מה אם הלכלוך ישב על מצפוני וירבוץ לנצח?
האם זה משהו שאפשר לצחצח?