קטע כתיבה שלי, אשמח אם תביעו דעתכם.

מישהו אמר לי פעם "החיים שחורים כמו הקפה שלי."
שאלתי "אתה שותה את הקפה שלך עם סוכר?"
הוא השיב בחיוב ושאל למה שאלתי.

בהתחלה אמרתי שגם בקפה שכולו שחור יש טיפת סוכר,
אבל איך זה שלא משנה כמה כפיות אני מוסיף הקפה שלי עדיין מר?
והתיאור הזה מוכר כי הוא מתאר את המחר,
אולי אם נוסיף כל יום עוד כפית סוכר הקפה שלנו יהיה פחות מר,
אצלי זה לא ככה והקפה גם לא מחמם אותי עדיין קר,
הלב שלי קפא הפך שחור אין נקודה לבנה או קצה אור,
האהבה מזמן איבדה את הטעם בדיוק כמו הקפה שאני שותה בכל פעם.