3 תשובות
אני לא בת 23+ אני אולי ילדה אבל אני רוצה לאמר לך בכל זאת מה אני חושבת
תשבי תדברי איתה תאמרי לה שאת מצטערת אבל את צריכה קצת זמן כדי לחזור לסמוך עליה לגמרי עם הילדים תאמרי לה שאת אוהבת אותה אבל בכל זאת היא עברה תקופה קשה ואמרה דברים שדורשים התאוששות. את לא יכולה להכריח את עצמך לסמוך עליה אני מאמינה שעם הזמן זה יבוא כי היא בטח תחזור להיות יותר עצמה לפני הטראומה ואז זה יבוא לאט לאט הזמן עושה את שלו
מאחלת לכם בריאות ושהכל הסתדר
קודם כל, זה לגיטימי לחלוטין! כמובן שתרצי לשמור על הילד שלך אחרי שדבר כזה קורה.

אני חושבת שאת צריכה להסביר לה שזה פשוט מדאגה של אמא, בלי קשר אליה, ואולי גם רק תסתכלי מרחוק ואל "תידחפי".

אם שחררו אותה כנראה שהיא בסדר. אל תיצמדי אליה, אבל גם אל תשאירי את הילד לבד.
תכלס, אני לא יודע מה הייתי עושה במקומך אבל אני חושב שהייתי מתוודא במחשבותיי.
הייתי אומר שהעובדה שהיא תקפה בעבר את אמא גרמה לי לאבד את הבטחון בה, הייתי אומר שאת רוצה להאמין לה אבל קשה לך בגלל שאת לא יודעת אם היא באמת בסדר עכשיו ואם הבן שלך בטוח איתה. תעשי איתה דיל לגבי לתת לה הזדמנות, "אני אתן לך הזדמנות נוספת, קשה לי לסמוך עלייך בגלל העבר ואת כנראה רואה את זה. בכל מקרה, אני רוצה להשאיר את העבר בעבר ואני לא רוצה לנתק קשר בינינו, לכן בואי ננסה להתחיל מחדש, אני כן אהיה חשדנית ותמיד ליד אבל אני אמא אז תנסי להבין אותי, לא קל לבטל את העבר, אבל אפשר לנסות לחיות איתו" או משהו כזה.
ותנסי להתנהג נורמאלי, זה יראה מאולץ בהתחלה אבל אולי זה ייעלם עם הזמן..
האופציה השנייה היא שהיא פשוט תעלם לך מהחיים ולא נראה לי שאת רוצה את זה.
היחסים המתוחים ביניכם במידה ותשאירו הכל בבטן יגרמו לה לא לרצות להתקרב אלייך לדעתי. ואני לא יודע אם את רוצה שהיא תתקרב אלייך.
אני חושב שמידה מסויימת של חשדנות חייבת להיות. פשוט כי אני לא יודע אם האחות היא מניפולטיבית. ותנסי לבנות את האמון בא עם הזמן ממה שאת רואה.
אנונימי