סבתא שלי נפטרה ואני בדיכאון עליה מה לעשות?

שואל השאלה:
ואני כל יום בוכה עליה וחושב על התאבדות שאני יהיה איתה בשמיים

שואל השאלה:
אבל פעם רציתי להתאבד

שואל השאלה:
אני מדברת על זה עם היועצת זה בסדר?

אל תדאגי זה יעבור וגם על לא. תמיד תחשבי שזה היה אמור לקראות

שלום, אני סייע בעמותת סה"ר [סיוע והקשבה ברשת].
את מספרת על חוויה מטלטלת שהיית ועדיין בהתמודדות איתה. סבתא נפטרה.
וודאי התחושה של הבשורה הנוראית והחוויה שהיא, המשענת והלב שלך איננה. בעקבות כך, את חסרת אונים ומיואשת. חווה אובדן בגיל כה צעיר.
אולי מאשימה את היקום על שמר גורלך והמועקה שנגרמה כתוצאה מכך שסבתא פסה מעולמך ומה ההשפעה על החיים שלך. בהבנה המטלטלת שגם לנו יש תוקף וזמננו מוגבל בעולם.
הסיטואציה הזו הכניסה בך ככל הנראה המון פחדים ומחשבות טורדניות שמציקות.
אני יכול לחוש עד לכאן את המצוקה שלך.
הסערה במציאות נשמעת כמו אחרי מכת ברק שפגעה ישר בלב שלך. התחושה מבלבלת ונשמע שאת אובדת עצות כשעולמך התערבל והמציאות מאתגרת את משפחתך.
חרדה להמשך הדרך שהייתה כה ברורה, תלישות לא מתקבלת על הדעת.
אל מנוחה יקירה.
מניח שכתבת את הטקסט כשהיית ללא מוצא, אבוד, סובלת ומיואשת. ואולי עדיין. מחפשת סיוע- תוהה על משמעותם של חייך. מקווה שעדיין לא אבדה התקווה והיאוש גובר על האור.

ומתוך כל העוצמה הנכלולית של הדכדוך, את שוקלת לסיים את חייך.
חשבת לשתף את אחד ההורים?

אני מעוניין להציע לחשוב עלינו כמקור לתמיכה, לסיוע עבורך, אם תרגישי את הצורך ולפני שאת עושה צעד פזיז. מצרף לך את הלינק שממנו תוכלי להתחבר אלינו בפרטי.

את מוזמנת לפנות לפרטי. לצ'אט שלנו, אנחנו שם בימים ובשעות-
א'-ה' 10:00-00:00
שישי 8:00-13:00
מוצ"ש 21:00-00:00

מדובר בצ'אט אנונימי, ניתן לך אוזן קשבת, וננסה להיות איתך יחד במקום הכי כואב.
מקווה שסייעתי אפילו בקצת.
אשמח לשמוע שפנית אלינו ואולי הרגע הכואב קצת מאחוריך.
סה"ר.