5 תשובות
דבר ראשון שאני לא מאמינה ששכחתי אני משתתפת בצערך ותמיד פה בשבילך אם את רוצה לפרוק תנסי להיות חיובית ותשתפי מישהו בזה כמו ההורים שלך פסיכולוגית, בן אדם שאת סומכת עליו, היוצעת בבית ספר כל משהו ותשתפי איתו את זה זה יעזור לך ותגידי להורים שלך כמובן זה היה קשה אבל שווה את זה
דבר ראשון אני משתתפת בצערך..
אני לא יכולה להגיד לך שאני מבינה אותך כי לא קרה לי דבר כזה, אני אנסה לגרום לך שהמחשבות האלה יעלמו לך מהראש,
תהיי חיובית כל הזמן, הסיכויים שיקרה להם משהו, בסופר למשל, הם נמוכים מאוד, בזמן שהם לא בבית תעשי משהו שעושה לך טוב, למשל תקשיבי לשירים, תאכלי איזה משהו טעים, או כל דבר אחר שירגיע אותך ויעביר את הזמן, תנסי להוציא את זה מהראש ולחשוב על דברים אחרים שעושים לך טוב.
מקווה שאולי עזרתי לך טיפה.
כל דבר שאת צריכה אני תמיד פה :)
אנונימית
אני ממליצה לך ליצור קשר עם ער"ן או עם סה"ר, יש כאן באתר מתנדבים שלהם.

לגבי אחותך: אני משתתפת בצערך. אני מנחשת שהיא נהרגה בתאונה?
שואל השאלה:
לא קמה בבוקר...❤
אנונימית
היא היתה חולה או משהו?
אני שואלת, כדי לנסות למצוא הגיון במוות שלה. ככל שאנחנו נתקלים ביותר תופעות לא הגיוניות, כך נחשוש מתופעות נוספות כאלה. אם נמצא הגיון, נוכל איכשהו להתנחם ולשקם את חיינו.