קטע שכתבתי, אשמח לשמוע את דעתכם

סודות השכחה ונפלאות הבריחה,
הוא זוכר מה שרוצה ושוכח מה שקורה,
ממציא לעצמו זכרונות מתוקים שירגיש יותר נעים, למרות שלא כולם קיימים.
אולי אין דבר כזה זיכרון נכון,
כל אחד זוכר מה שהוא רוצה לזכור,
והזיכרון שלי שונה משלך גם אם נכחנו באותה הסיטואציה,
אבל ההרגשה הייתה שונה, אז גם הזיכרון.
זיכרון טוב הוא לא בהכרח זיכרון של כל פרט קטן,
אלא זיכרון שבּוֹרֵר ולא מכניס הכל לחלל.
יודע להבדיל בין מידע נצרך
לבין סתם שראוי להשליכו לפח.
ולמה אני לא מצליחה להזכר במה שקראתי לפני דקה, גם אם הבנתי כל מילה,
מה גרם לי "לשכוח" ולחשוב על זה שוב מהתחלה.
ואילו דברים מעוררים לנו את השכחה?
כול אותם סימנים, קולות, ריחות המעודדים בריחה