צריכה עזרה נפשית והזדהות

תדברי עם הורים
תדברי איתו
תתעלמי

כל כך מזדהה איתך
אם את רוצה אפשר ללכת לפרטי

שואל השאלה:
אנונימית תוכלי לשלוח פה הודעה כדי שאני אדבר איתך בפרטי
תוכלי למחוק את ההודעה אחר כך
זה באמת באמת יעזןר לי

הוא בן 25 והוא עדיין גר אצל ההורים? עצוב. תגידי להורים שפשוט יעיפו אותו מהבית כאילו מה הוא עדיין עושה שם. מפונק שחושב שיכול לעשות מה שבא לו.

את יכולה לדבר גם איתי אם את צריכה עזרה

שואל השאלה:
אנונימית שנייה
לגבי מה שרשמת אני לא חושבת שיש לך זכות לדבר ככה ...
את לא מכירה את הסיטואציה מספיק טוב

מזדהה ככ אח שלי אפילו יותר נוראי
את פשוט צריכה להעמיד אותו במקום או להפסיק להתייחס אליו

שואל השאלה:
פחות ארצה לשתף את זה עם כןלם
אבל הכל בסדר

שואל השאלה:
אבל שתינו אנונימיות
ואי אפשר ליצור צאט

אוקיי אז תמשיכי לסבול מה אני אגיד. למה את מגינה על מי שפוגע בך? אני מניחה שכבר ניסית לעמוד מולו ולדבר אתו וזה לא עבד אם את פה ושואלת שאלה (אם לא ואני טועה אז להתחיל לעשות את זה בהקדם). אם הוא נכה נפשית\פיזית אז יש תמיכה ודירות שמותאמות לזה וגם דיור מיוחד לזה. כי נראה שהאפשרות היחידה זה שהוא יצא מהבית.

שואל השאלה:
.....

יקרה
נשמע ממילותייך שאת חווה התמודדות קשה מול ההתנהגויות של אחיך הגדול כלפייך וכלפי הורייך, וזה גורם לך להרגיש עייפה, מותשת ומייואשת....
ניכר כי הדרך בה הוא בוחר להתנהג איתך גורמת לך כנראה לחוסר אונים מוחלט מול מעשיו...
נראה כי את מרגישה שהתנהגותו חסרת כבוד כלפייך, פוגענית,
ואולי במקומות מסויימים אף גורמת לך לחוש מאויימת...
שבתוך ביתך- המקום שאמור להיות הכי מוגן ובטוח- את חשופה לאלימות מילולית וחוסר יציבות שמאלצת אותך לחיות לצדה בפחד...
משערת כמה חששות בוודאי צפים בתוכך וגורמים לסערה כבדה ותחושת התפוררות של היסודות היציבים ביותר...
ממה שכתבת עולה שאת חשה דאגה וחשש גם להורייך, שחשופים גם הם להתנהגותו התוקפנית של אחיך,
דבר שבטח גורם לך להרגיש לכודה וחסרת הגנה אפילו יותר...
שומעת יקרה את הדאגה בכתיבתך לשלומך ושלום הורייך, את הבלבול מהתנהגותו של אחיך ויתכן שגם כעס...
יחד עם זאת נדמה שבין השורות אפשר לזהות גם דאגה לאחיך, ויכול להיות שגם רצון להרגיש
את היותו אחיך הגדול שדואג לאחותו הקטנה, ולא זה שגורם לך לדאוג מהתנהגותו כלפייך
ומיחסו המשפיל...
משפחה אמורה להוות מרחב בטוח ואחדות של החיים בה... מקום מגונן מהלחצים שבחוץ, ולא להפך- ליצור תחושה של לחץ ותסכול בתוכו...
המצב הזה של היפוך תפקידים ודאי מערער, ומרסק...
קולך נשמע פה כזועק לעזרה, עבורך, ואולי גם עבור אחיך...
נשמע שאת באמת מוטרדת וחרדה, וזה מציף אותך ולא נותן מנוח...
יקרה דאגתך מובנת, גם דאגתך להורייך...
יחד עם זאת הורייך תפקידם לדאוג לשלומך ושלום אחיך ולא להפך...
אולי תוכלי לשתף אותם במה שכתבת, במה שאת מרגישה... ייתכן שהם ישמעו עד כמה את
חסרת שקט מהמצב, ויוכלו לחשוב על דרכי סיוע עבורכם...
רוצה להזמין אותך יקרה להיכנס גם לקבוצה בפייסבוק שנקראת "תשאלו פסיכולוג.ית" שם תוכלי לפרסם באנונימיות את ההתרחשויות עם אחיך, ופסיכולוגים מומחים יקראו וינסו לכוון ולתת מענה מתאים למצב...
דבר נוסף,
רוצה לספר לך שאני מתנדבת בעמותת סה"ר- סיוע והקשבה ברשת.
יש לנו צ'אט אנונימי לחלוטין בו אפשר לשתף, לפרוק ולקבל הכלה חסרת שיפוטיות.
מזמינה אותך אלינו לצ'אט לפרוק ולשתף,
ואם תרגישי צורך, תוכלי לחשוב יחד עם המתנדב\ת על דרכים לסיוע...
הצ'אט פועל בימים א'-ה- 10:00 00:00
יום שישי 08:00 13:00
מוצ"ש 21:00 00:00
המתנדבים שלנו ישמחו להיות שם איתך, במקום שהכי כואב ומעורפל...
מצרפת לינק לקבוצה בפייסבוק-
https://www.facebook.com/groups/tishal/
מחכים לך...
שלך,
מתנדבת סה"ר

שואל השאלה:
את פשוט קלעת בול לסיטואציה
כל כך תודה לך