אני מנסה להבין האם חילונים לא מאמינים אבל כן חוגגים חגים הם בעצם כן מאמינים קצת בתוך תוכם?

רוב החילונים לא אתאיסטים

רוב החילונים מאמינים באלוהים וחוגגים את החגים .
הם פשוט לא כמו דתיים שלמשל שומרים שבת ולבושים צנוע
הם מאמינים אבל לא שומרים על כל המסורות ..
ויש כאלה שהם אתאיסטים(לא מאמינים באלוהים) אז הם לרוב לא חוגגים

רוב החילונים כן מאמינים שאלוקים קיים פשוט לא חושבים שאם למשל נהיה בטלפון בשבת אז הוא יכעס ודברים כאלה
ויש כל מיני רצות של חילונים חלקם שומרים יותר על במסורת חלקם פחות
חלקם לא מאמינים בכל התנך
חלקם מאמינים שיש מישהו למילה אבל לא בהכרח כמו שאלוקים מתואר בתנך
ויש כאלה שלא מאמינים למשל ביציאת מצרים אבל חוגגים בגלל מסורת והמשפחה והתרבות
בקיצור כל חילוני הוא בפני עצמו

אני אתאיסטית וגם רוב המשפחה שלי ואנחנו חוגגים את החגים כי זה כיף..

ולהמשך של השאלה אני לא מאמינה בכל סיפורי התנך רק בחלקם לעומת זאת אח שלי לא מאמין באלוהים אבל הוא מאמין בתנך וחושב שהסיפורים שם נכונים רק שההתרחשות שלהם היתה קצת שונה

חילוני לא בהכרח אתאיסט. הסיבה שאנחנו חוגגיפ את החג זה לא בגלל המצווה, אנחנו לא מאמינים בזה, אנחנו חוגגים כי זה זמן משפחתי ביחד וזה כיף שיש זמן להיות ביחד.
רובנו החילוניים גם מאמינים שיש ה' אבל חושבים שסבבה הןא שם וזהו, לא צריך לעשות שום מצווה בשביל להאמין בו

יש אנשים שונים. אני חגגתי כדי לעשות את רצון ה' (שהייתי חילוני).
לא להאמין - היה נראה בעיני משהו הזוי ולא הגיוני בעליל.

יש יהודים חילונים רבים שמאמינים, אך גם אתאיסט שמיים חג לאו עושה זאת בשביל האמונה - אחרי הכל לא מעט מהם מדלגים על הברכות והתפילות וגם על מנהגים שהם לא אוהבים, לא צריך סיבה מיוחדת בכדי להינות מחג.

אני חושב שכן. גם רוב החילונים, אפילו כאלה אתאיסטים גמורים, מלים את הבנים שלהם וממשיכים את הברית של אברהם. כמובן שהם מתרצים את זה לעצמם בכל מני תירוצים כמו ש"זה בריא" או "כדי שלא יהיה חריג", אבל עמוק בתוכם הם עושים את זה מתוך אמונת עם ישראל, גם אם הם לא מודעים לכך

בתור חילונית לגמרי שחוגגת חלק מהחגים
לא, אני לא מאמינה אפילו קצת בתוכי וחוגגת את החגים נטו ממקום היסטורי, תרבותי או משפחתי. אני לא חוגגת את החגים בצורה דתית ולא מתוך צורך דתי, אלא מתוך הזדמנות לפגוש את המשפחה, לאכול ביחד, לחגוג ביחד, ואני בטוחה שככה חילונים רבים עושים.