הגיוני שאני לא אוהבת לדבר על הבעיות שלי?

זה פשוט נובע מהמחשבה שאני יוצאת כמו בן אדם פתטי ואין לי את הזכות להתלונן על דברים כאלה או אחרים בזמן שיש אנשים שסובלים יותר ממני.
אני גם חושבת שאני בן אדם נורא אז אני אומרת לעצמי שזה מגיע לי שיש לי בעיות ושאני סובלת, מכיוון שבעבר הייתי ממש מעצבנת..
פשוט יש לי מלחמה פסיכולוגית עם עצמי על כך שאין לי את הזכות בכלל להתלונן או לחשוב על עצמי אלא אם כן אני רוצה להיות בנאדם אגואיסטי או נרקיסיסטי שאין לו שום אמפתיה כלפי אחרים ושאני אחשוב רק על עצמי..