כתבתי שיר ושלחתי אותו להורים, אתם חושבים שהם יבינו את מה שאני מרגיש סוף סוף?

שתי מילים
אבחנה רפואית
קוראים להן
דיספוריה מגדרית

היא מושכת לך בלב
מתעללת בך בלילות
להתקלח אתה לא יכול
ואתה תמיד על סף דמעות

אתה שואף את העשן
כמו כל סופו של יום
אתה עייף, אתה שקט
אתה בדיכאון

אתה פוחד מרצח
אתה תמיד חושש
אינך יודע אם תשרוד
עד גיל עשרים ושש

ואתה רק מחכה ליום
בו תקבל את הזריקה
היום בו שוב תרגיש
שנפשך אינה ריקה

רק מחכה לרגע
בו תסיר את החזה
הרגע בו תשאל את עצמך
האם אתה הוזה

שתי מילים
אבחנה רפואית
קוראים להן
דיספוריה מגדרית

אני חושב איך להסביר
זה כמו חור עמוק בלב
אתה שואל את עצמך
למה זה כל כך כואב?