שאלה פילוסופית...

תלוי
תלוי בקשר לאחיו והשקפת העולם שלו

אצל אתאיסטים זה שונה
זה משתנה מאדם לאדם אצלם

מה הקשר האתאיזם

^וטפ אנשים מה עומד מאחורי ההגיון שלכם, זה שאדם דוחה את קיומו של ה' לא אומר שהוא הוא בהכרח הורג את אח שלו. זה לא שהמאמינים היו הורגים את עצמם בגלל שהם מאמינים וכתוב בתורה נו באמת, תפסיקו לשחק אותה טהורים וטובי לב כי אתם מאמינים.

אני לא כתבתי שנהרוג את האחים שלנו אבל אני מדבר על מה שהוא כתב שהדתיים יבחרו ככה וככה

אז דיברתי על זה

בכל מקרה, לפי מה שהוא דיבר אצל אתאיסטים לא תמיד נבחר להרוג אחים או את עצמנו ואין לי מושג לגבי הדתיים

אה בלי רגשות כמו אהבה?^

אם לא היה לי רגשות או מצפון או אשם או כל רגש ברור שהייתי הורג מישהו אחר שהוא לא אני^

אני חושבת שזו בחירה מאוד אישית עבור כל אדם.

אני לא אתאיסטית אלא אגנוסטיקנית, אבל אני אנסה לענות בכל מקרה.

אני באופן אישי הייתי מעדיפה למות.
קודם כל, בגלל הסיבה המובנית מאליה- אני רוצה שאח שלי יחיה.
סיבה נוספת היא כי אני בכנות לא חושבת שהייתי מסוגלת לחיות אחרי שראיתי אותו מת. ועדיף שאדם אחד ימות מאשר שניים.

באופן אינסטינקטיבי, כשמישהו מכוון עלינו אקדח, הייתי מעדיפה למות.

מצד שני, כשהסיטואציה תיאורטית ויש לי קצת זמן לחשוב על זה, זה בעייתי.
אתה מבין, גם חוסר האנוכיות המוחלט לכאורה פשוט סוגר מעגל ומגיע לאנוכיות.
אני פשוט זורקת על אח שלי את הכאב של המוות שלי.
אז מה יותר גרוע- המוות, או הכאב? ובמה אני ואח שלי נהיה יותר מסוגלים לעמוד?
שאלה פילוסופית נפלאה.

^חבל שחוקים נועדו שיפרו אותם.

תראה, הבחירה הרציונלית מושפעת מהאהבה שלי כלפיו, מין הסתם.
אני לא חושבת שאפשרי להפריד לחלוטין את ההגיון והרגש בסיטואציה כזו.

שואל השאלה:
^חשבת על האפשרות שהרציונל משפיע על הרגש?

לחלוטין.
אני חושבת שהרציונל והרגש משפיעים ומעצבים זה את זה, אינטרסים ולרגשות הולכים יד ביד.
זה כמו הסמל של החיצים המסתובבים של איכות הסביבה, זה פשוט מעגל אין סופי.

שואל השאלה:
הרגש מושפע מאוד מהמחשבות שלנו. לכן הרציונל מאוד משפיע על הרגש.

מה הקשר אני הייתי בוחר בעצמי ואני אטאיסט. איזה טיפשות באמת.

הרציונל משפיע על הרגש, והרגש משפיע על הרציונל. זה דו צדדי לדעתי.

שואל השאלה:
לכן סיבת הרציונל לכאן או לכאן של האתאיסט מאוד קריטית לקבלת ההחלטה בפועל

מה את היית עושה?

גם הרגש וגם הרציונל מהותיים, כי שניהם מעצבים אחד את השני.
אם אני לא מסוגלת לחיות אחרי שאח שלי מת, אז רציונלית- עדיף שאני אמות, כדי לצאת מהסיטואציה עם מינימום גופות.
אם אחי עומד למות עוד שבוע בכל מקרה כי הוא חולה סופני, עם כל הכאב עדיף שהוא ימות עכשיו.

הרגש משפיע על המחשבה, המחשבה משפיעה על הרגש.

שואל השאלה:
*הרציונל* שאני מאמין בו היה משכנע אותי למוות לטובתי ולטובת אח שלי

שואל השאלה:
השאלה למה לא תיהיה מסוגלת לחיות אחרי שאת שלי מת מושפעת מאוד מהמחשבות הרציונליות שלך

זו הנקודה שלי.

שואל השאלה:
לכן שאלתי מתייחסת לרציונל

אני אתאיסט
והייתי בוחר אני
החיים לא "כיף"

או אפשרות ג'
להרוג את מי שמאיים עלינו

מה הקשר אתאיסט בסיפור? הבחירה משתנה מאדם לאדם.

מה זה קשור שהוא אתאיסט?

זה מושפע גם מהרגש וגם מהרציונל, כמו כל דבר אחר בחיים.

הם גם וגם.
הם אחד, בסיטואציה הזו לדעתי.

דתי חייב לא לבחור.
זה יחשב רצח או התאבדות, אז כל עוד הוא לא עושה מעשה בפועל, אסור לו לבחור.

בתור אחת שהיית אתאיסטית וחזרה בשאלה( בתשובה? )לא יודעת חזרה להאמין באדון עולם
אני יכולה לומר שאני הייתי בוחרת שיהרגו אותי מאשר את אח שלי הקטן או אחותי הגדולה. אני אוהבת את אחים שלי לא משנה כמה אני רבה איתם או בוכה בגלל אח שלי כשהוא מציק לי.
אני אוהבת את אח שלי לא משנה מה ואם אני אראה שעושים לו את זה אני אמות יחד איתו פיזית או נפשית, אין לי בעיה להרוג את עצמי אחריו.. הוא אח שלי ותמיד ישאר אחד כזה ואני מעדיפה שהוא יחיה

זה לא קשור לאתאיסט או לא זה קשור לרגשות אשם
ולכמה אותו הבן אדם חשוב לו
אני אתאיסטית ואני ההיתי בוחרת להרוג את עצמי מהסיבה הפשוטה שאני לא אוכל לחיות עם העובדה שיכולתי לעשות משהו ולא עשיתי
אין קשר בין דת לבין זה

התשובה תלויה אך ורק באופי אין קשר לאמונה
לא כל אדם מאמין יוותר על חייו בשביל מישהו אחר בידיוק כמו שלא כל אדם אתאיסט יוותר על חייו בשביל מישהו אחר זה תלוי רק באדם עצמו

הבחירה משתנה מאדם לאדם ואף פעם לא הייתי בסיטואציה שמאיימים על חיי אז אני לא יכול באמת לדעת מה הייתי עושה אבל אם אתה שואל מה האפשרות הרציונאלית מנקודת מבט שאין שכר ועונש או עולם הבא הייתי אומר שאותי, כי אני לא יכול להסכים בשם אחי, הוא לא בחר בזה - אני בעצם בוחר בשבילו שהוא ימות וזה לא בסדר, אבל אם אני בוחר להקריב את עצמי זו בחירה שלי, לא החלטתי בשביל אדם אחר ולכן למרות שזה לא אופטימלי זה פחות נורא.

אני הייתי אתאיסט (עכשיו כבר לא) , וגם אם בזמן שהייתי אתאיסט, הייתי בוחר במוות שלי.

למה שהאדם הדתי יבחר רציונלי להרוג את אחיו?
מבחינה רציונלית קשה לענות, זה משתנה.

שואל השאלה:
פינג
אני חושב שהכשל בטיעון הזה הוא, שהבחירה שלך היא לחיות. החיים הנוכחיים הם העיקר. ברגע שאתה טוען שהבחירה שלך(אתה כורך אותה גם ברציונל) היא למות על חשבון אח שלך, הטיעון הזה כושל כיוון שאתה משקר לעצמך. זאת לא הבחירה שלך, אתה מסווה אותה בשקר.

אנשים פה לא הבינו. אם זה רציונלי אז זה לא אמור להשתנות מאדם לאדם.
ולשאלה, האתאיסט המטריאליסטי יבחר לחיות בעצמו, אלא אם לדעתו חייו לא יהיו שווים בלי אח שלו (כי אז הוא היה פשוט מתאבד).

מה זאת אומרת משקר לעצמי? הטיעון שלי הוא שאם אני בוחר שאחי ימות אז אני הקרבתי אדם אחר, בחרתי בשבילו שהוא ימות כדי שאני אחיה, ואם אני בוחר בבחירה השנייה אני מקבל על עצמי למות, אני לא בוחר בשביל אדם אחר, בשני המקרים מישהו מת אבל ההבדל הוא שלפחות במקרה השני אותו אדם בוחר בעצמו ולא נתון להחלטות של אדם אחר, לדעתי זה פשוט הוגן יותר.

השאלה שלך מוטעת מלכתחילה בגמרא יש שאלה
זוג אנשים הולכים במדבר ויש להם כמות מים שתספיק רק לאדם אחד מה צריך לעשות ? או שאתה תשתה הכל ותשאר בחיים או חבר שלך
(אם תחלקו את המים שניכם לא תשרדו)
התשובה : תשתה את המים בעצמך
ולמה ? כמה סיבות
1. אם החוק יהיה תן לחבר שלך ותמות - אז שניכם תנסו לתת אחד לשני את המים ומה שיקרה זה ששניכם תמותו וכמובן שעדיף אחד חי מאשר שניים מתים
2. מצווה דגופא עדיפה - אתה קודם, המצווה שעליך קודמת לזו שאתה עושה בשביל חבר
3. לוותר על החיים של עצמך גם אם זה המעשה האצילי יותר זאת תקנה שאין הציבור יכול לעמוד בה - ויודוע התורה לא מצווה דבר שהציבור לא יכול לעמוד בו.

פינג מה זה משנה אם זה "הוגן" יותר? למה זה אכפת לאתאיסט רציונלי?

מה הכוונה? לא עשיתי את זה מתוך רגשות אשם או נקיפות מצפון פשוט נתחתי את הסיטואציה ההבדל הוא שאני לא הסתכלתי על זה רק מתוך טובתי האישית, למה זה רגשי אם אני מסתכל על זה מתוך פרספקטיבה רחבה אבל רציונאלי אם אני מסתכל רק על טובתי האישית, הרצון לחיות הוא לא רגשי בעצמו?

שואל השאלה:
הגינות היא לא תמיד רציונלית.
יש לך את הבחירה שלך לחיות ואת הבחירה של אח שלך לחיות. במה היית בוחר רציונלית?
אתה מנסה לענות דרך הגינות אבל לא דרך מחשבת הרציונל.

אבל יש לך הנחה סמויה, ההנחה שלך היא שאני מונע מטובתי האישית בלבד או שאני מתעדף אותה על טובת האחרים (למשל, טובתו של אחי).
אני עניתי על השאלה מפרספקטיבה כוללת.

מר שאלה מפגרת

למה שהם לא פשוט יחשבו ויתנו למי שיש לו הכי הרבה סיכוי לשרוד? או מי שהכי חשוב? ואם מי שיש לו את המים הוא זקן שימות בכל מקרה עוד חודש והשני בן 20?

שאלה לא כל כך פילוסופית.
אלוהים נגלה למאמין ואומר לו לרצוח את כל המשפחה שלו מה הוא עושה?
הולך בדרכו של אברהם אביו כמובן. תפסיקו להשעין מוסר על דת אתם בני אדם תפעילו את השכל

^^ זה שזה אבולוציוני הופך את זה לא רגשי? גם רגשות אשם הם אבולוציוני, מצפון זאת התפתחות אבולוציונית.

פיטריוטי
כי באמונה לשניהם יש את אותו הסיכוי לשרוד, שניהם חיים בעולם שבו ה' שולט, אז הוא מחליט.

פיטריוטי
הכוונה לשאלה תאורתית וזאת הייתה התשובה
ברור שכל מקרה לגופו

שואל השאלה:
שאלה מפגרת...
הבאת דוגמא מעניינת אך היא איננה באמת דומה:
חילוק המים בשווה יגרום לשניכם למות.

למעשה יש שלושה מקרים של "יהרג ואל יעבור" שאחד מביניהם זאת שפיכות דמים.

לבן אדם פרטי

מה זה קשור לאמונה זה ברור סטטיסטית שאדם זקן יחיה פחות זמן ממישהו בן 20


לyou know who

כל הרעיון של אדם רציונלי(אידיאלי) זה שהוא מתעלה מעבר לאינסטינקטים הטבעיים ועושה דברים על פי השכל בלבד. ברור מאליו שאם אדם הולך על פי הרגש יהיו לו תשובות שונות אבל זה לא כוונת השאלה


לשאלה מפגרת

זה עדיין טיפשי לקבוע מי יחיה ומי ימות רק מהעובדה שהוא זה שיש לו עכשיו את המים.
ואם המים נמצאים בניהם?
כי תשובה אקראית אפשר לקבל גם עם זריקת קוביה...

זה לא אם אתה מאמין אז אתה חושב קודם על כולם ואם אתה אתאיסט אתה תחשוב קודם על עצמך. אתם יוצאים מנקודת הנחה שאתאיסט אגואיסט כי בתורה רשום שצריך לחשוב על כולם, ואתאיסט לא מאמין בתורה אז הוא לא מאמין שצריך לחשוב על כולם. קיצור שטויות, גם מאמינים ודתיים יכולים לצאת אגואיסטים זה תלוי בכמה חזקה האמונה שלהם וכמה הם אגואיסטים.

שואל השאלה תדייק שמדובר באדם רציונלי שלא פועל משיקולי רגש כי זה מבלבל פה הרבה אנשים

זתומרת דייקת אבל מסתבר שצריך יותר

אח שלי
הוא התייחס אלי חרא כל החיים שלי ומעולם לא היה קרוב אלי, אני אפילו בקושי מחשיבה אותו בתור אח שלי והוא בטוח היה בוחר להרוג אותי אז כן

גם אם אתה פועל על פי השכל כל עוד אתה לא מגדיר שאותו אדם פועל קודם כל לטובתו האישית אז הוא לאו דווקא יבחר בעצמו, אם אתה מגדיר אותו בתור סוכן רציונאלי או שחקן רציונאלי (מישהו שיש לו מטרות והוא פועל על מנת לממש אותן, בהנחה שאתה מפרש את המטרות בתור אינטרס אישי) אז כן, הוא יבחר בעצמו, אבל הוא יכול לפעול מטובת הכלל.
אגב, גם אם זה אתאיסט שהוא סוכן רציונאלי זה יכול להיות המון מקרים שונים, מה אם הוא מאמין בקארמה? מה אם הוא לא רוצה לחיות בלי אחיו? או סתם לא אכפת לו למות? מה אם הוא עקר אבל אחיו לא ומה שמשנה לו זו המשכיות למשפחה? מה אם הוא יודע שכולם ישנאו אותו על מה שהוא עשה והחיים שלו ילכו לזבל?
אז גם אם אתה פועל מתוך אינטרס אישי ואתה אתאיסט מידע נוסף יכול לשנות את הסיטואציה.

אין דרך לחשוב רציונלית על הסיטואצייה הזאת זה תלוי בכל אדם.אני הייתי בוחרת את עצמי

הוא היה בעצמו יורה באח שלו כי הוא אימבציל

ובכן אתאיסט לא יכול להמלט מרגשות ואני מניח שאם הוא יידרש לסוגיה הוא יבחר למות בעצמו, כך גם אני הייתי בוחר, אבל אם הוא יתנתק מהרגש כנראה שיהרוג את אחיו.

בוחרת בעצמי בגלל שהיו לי רגשות אשם אחר כך אם הייתי יודעת שהרגתי את אח שלי.

חות מזה שאין שום קשר לאמונה שלי.

אני אתאיסט.
התשובה של השאלה תלויה באופי של הבן האדם ולא באמונה שלו.
אם למישהו אכפת רק מעצמו, ברור שיבחר שיהרגו את אח שלו.
למרות שאם מישהו רוצה להמשיך בחיים ויש לו מטרה שהוא עדיין לא השיג
הוא גם יבחר באופצייה הראשונה, בלי קשר האם הוא אגואיסט או לא.
הבן אדם יכול להיות בדיכאון ויבחר שיהרגו אותו כי לדעתו, אין לו טעם לחיות.

התשובה אינה תלויה באמונה, אלא באופי.

אני אתאיסטית, והייתי בוחרת בעצמי בלי קשר לעולם הבא, אני פשוט אוהבת את אח שלי

שואל השאלה:
^הרגשות שלך שאומרות ש..?

כרגיל יש בעיה כשמנסים להקביל את האתאיזם לדת. כאילו שיש מערכת חוקים הנגזרת מעצם חוסר האמונה באל. זה בדיוק ההיפך, לדתות יש מערכות חורים המחייבות את המאמינים בהן, ולכן כנראה שרוב הדתיים היו בוחרים באופן דומה, בהנחה שיכריעו על פי הדת שבה הם מאמינים. אתאיסט יקבל החלטה אישית, שאין לה קשר ישיר לחוסר האמונה באל. אם אדבר בשם עצמי, לאחותי יש משפחה, בעל ושני ילדים התלויים בה, והיא צעירה יותר ממני. אלו סיבות שיובילו אותי לבחור למות ושהיא תחיה. אתאיסט אחר, נניח מנהל מעבדה לחקר חיסון לקורונה, שאחיו הוא מבוגר ממנו ב 20 שנים, נרקומן שיושב בכלא עקב פשיעה. ייתכן והוא יחשוב רציונלית, שעדיף לעולם שהוא יישאר בחיים ואחיו ימות. כמו בכל נושא, אתאיסט יקיים הליך חשיבה כלשהו לטוב ולרע, ויקבל החלטה אישית.

ואגב, לגבי הבלבול עם הרציונל והרגש, גם כאן הטעות היא בשאלה. כשמדובר באחי, ברור שהרגש הוא שונה מסתם אדם. ולכן עצם השאלה לגבי אח, מערבת רגש, ואין שום בעיה עם זה. הרי יש סיבה ששאלת על אח, זה אדם קרוב אלינו ובגלל זה בכלל יש דילמה.

שואל השאלה:
^עדיין לא הבנתי מדוע תמיד אומרים שאתאיסט(לא כולם) יעדיף למות על מנת לקדם את המדע בעולם...? אני לא הבנתי איזה אינטרס יוצא לו בדיוק מזה?

מודגש בבירור שרגש לא מעורב בבחירה.
כל הרעיון כפי שהבנתי זה להראות שגישה אתאיסטית רציונלית מובילה למעשים שסותרים את רגש המוסר הבסיסי.

שואל השאלה, זה כמובן תמיד הפוך, ואיכשהו אתם לא רואים את זה. הרי להיפך, מבחינת הדת, מות האדם נקבע על ידי אלוהים, וכל אדם שמת, זוכה לחיים נוספים, או חיי נצח. אז וואלה, מה אכפת לי מי מת, או מהדורות הבאים? בכל מקרה זהו עולם מעבר, ובסוף כל הנשמות יהיו בעולם הבא, או כל אמונה אחרת בעניין. אתאיסט, מבין שזהו העולם העיקרי ובעצם היחיד. רק למה שקורה כאן יש משמעות, ודאגה לעתיד הדורות היא עיקרית, עבורי. אם אני אחיה 120 שנים זה סבבה. אבל אם אחיה 60 שנים ובתמורה לכך המדע ימצא תרופה לכל מחלה עכשווית ועתידית, אז בטח שיש פה שיקול רציני.

שואל השאלה:
^הרשות לקחת חיים היא רק לאלוהים.
אלוהים ציווה על שלושה דברים "יהרג ואל יעבור" שביניהם שפיכות דמים.
כלומר הבחירה באחי תגרום לי לוותר על העולם הבא.
כלומר לאדם הדתי יהיה רציונל מדוע עליו ליטול את חייו על פני חיי אחיו.
השאלה תיהיה מסובכת יותר כלפי הרציונל האתאיסטי...

אין דרך כזה ערכים בעיניים של אתאיסט מטריאליסט

מה שטויות? איזה ערכים יכולים להיות בעולם שכולם בו חיים רק פעם אחת?

אנחנו מדברים פה על אתאיסטים מטריאליסטים רציונלים, מבחינתם אין יותר ערך לאדם מאשר לסתם חיה (חוץ מבעיני החוק וביתרונות שהוא מביא לשאר האנשים).
אין מקום לערכים אמיתיים. למה שמישהו יחזיק בערכים שמונעים ממנו לעשות דברים מסויימים שהם לטובתו וכשאותם ערכים נוצרו בידי אנשים כמוהו?

בדיוק אותו דבר, לא מריך להאמין בכלום בשביל לאהוב את אח של ולרצות את הכי טוב בשבילו

מה קשור לזה שהוא אתאיסט??

"מאיפה הרעיון הזה?"

במטריאליזם אין לחומר ערך. הערך של אדם הוא כמו כל חייה. למה שהוא יהיה יותר גבוהה? למה שיהיו ערכים בכלל?

"זה ממש לא נכון. כמו שהלאומיות של אדם תגרום לו להעדיף את הלאום שלו על פני לאומים אחרים"

זה רק בשביל תועלת חומרית. הוא לא חושב שחיים של אדם מהלאום שלו שווים יותר. הם שווים יותר *בשבילו* אבל לא בפני עצמם. אין להם יותר ערך.

"בוא נתחיל ממה שברור - הבריאות הפסיכולוגית של אותו אחד"

לא אכפת לי מהרגשות של האדם הזה. אנחנו בכוונה מדברים על אדם רציונלי כדי שלא יהיה מקום לטענות רגשיות. כי אם נדבר על רגשות אז על מה הוויכוח? זה סובייקטיבי ולא מעניין.

בלי החלק הרגשי אני יעדיף להישאר בחיים

תלוי באדם עצמו,ולא בדת/לא דת שלו

7

התגובה הרציונלית היא להרוג את עצמו כי על זה הוא לא יתחרט אחר כך.