7 תשובות
בתהליך השכפול של הקוד הגנטי לעיתים קורות מוטציות - טעויות בתעתוק.
המוטציות האלה יכולות להקנות לפרט תכונות שונות משל ההורים שלו (הן גם יכולות להיות חסרות כל משמעות, תלוי בהרכב של חומצות האמינו המרכיבות את התכונות). מוטציה יכולה למשל לגרום לכך ששני אנשים עם עיניים חומות יולידו צאצא עם עיניים כחולות.
איפה שהברירה הטבעית נכנסת לתמונה, זה מתי שמוטציה כזאת מספיק משמעותית בשביל להעניק לפרט חיסרון או יתרון הישרדותי. אם פרט מסוים נולד עם מוטציה שפוגעת בסיכויי ההישרדות שלו (למשל, חרק עם מוטציה של צבע בולט שהופכת אותו ליותר קל לאיתור על ידי טורפים), כמעט אין לו סיכוי להתרבות, כי הוא ימות ולא יוכל להעביר את הגנים שלו לדור הבא.
בגלל שהוא לא מעביר את הגנים שלו לדור הבא, הגן שלו ייעלם מבריכת הגנים ובעצם יימחק. לא יהיו עוד פרטים עם הגנים האלה (אלא אם כן, נניח, אותה מוטציה תקרה אצל פרט אחר)
לחלופין אם המוטציה מעניקה לפרט יתרון הישרדותי, יהיה לו יותר קל לשרוד, הסיכויים שלו להעביר את הגנים שלו לדור הבא הם יותר גבוהים, וזה יעניק לצאצאיו את אותו היתרון. מה שיקרה עם הזמן הוא שאלה שאין להם את היתרון הזה יתקשו להתרבות ולהמשיך להעביר את הגנים שלהם, ולכן עם הזמן מה שיקרה זה שהגנים של המוטציה המוצלחת יהיו השכיחים יותר באוכלוסייה.
מה שהרבה פעמים מתפספס הוא שהברירה הטבעית היא לא מנגנון אקראי. והיא לא מתרחשת בטעות.
המוטציות הן כן טעויות, ושם יש אקראיות, אבל הברירה הטבעית, שהיא הכוח המניע העיקרי של האבולוציה, היא בכלל לא אקראית (וגם לא תהליך מודע) ולכן האבולוציה היא לא תהליך אקראי של טעויות, כמו שנטען לא מעט על ידי בריאתנים.
המוטציות האלה יכולות להקנות לפרט תכונות שונות משל ההורים שלו (הן גם יכולות להיות חסרות כל משמעות, תלוי בהרכב של חומצות האמינו המרכיבות את התכונות). מוטציה יכולה למשל לגרום לכך ששני אנשים עם עיניים חומות יולידו צאצא עם עיניים כחולות.
איפה שהברירה הטבעית נכנסת לתמונה, זה מתי שמוטציה כזאת מספיק משמעותית בשביל להעניק לפרט חיסרון או יתרון הישרדותי. אם פרט מסוים נולד עם מוטציה שפוגעת בסיכויי ההישרדות שלו (למשל, חרק עם מוטציה של צבע בולט שהופכת אותו ליותר קל לאיתור על ידי טורפים), כמעט אין לו סיכוי להתרבות, כי הוא ימות ולא יוכל להעביר את הגנים שלו לדור הבא.
בגלל שהוא לא מעביר את הגנים שלו לדור הבא, הגן שלו ייעלם מבריכת הגנים ובעצם יימחק. לא יהיו עוד פרטים עם הגנים האלה (אלא אם כן, נניח, אותה מוטציה תקרה אצל פרט אחר)
לחלופין אם המוטציה מעניקה לפרט יתרון הישרדותי, יהיה לו יותר קל לשרוד, הסיכויים שלו להעביר את הגנים שלו לדור הבא הם יותר גבוהים, וזה יעניק לצאצאיו את אותו היתרון. מה שיקרה עם הזמן הוא שאלה שאין להם את היתרון הזה יתקשו להתרבות ולהמשיך להעביר את הגנים שלהם, ולכן עם הזמן מה שיקרה זה שהגנים של המוטציה המוצלחת יהיו השכיחים יותר באוכלוסייה.
מה שהרבה פעמים מתפספס הוא שהברירה הטבעית היא לא מנגנון אקראי. והיא לא מתרחשת בטעות.
המוטציות הן כן טעויות, ושם יש אקראיות, אבל הברירה הטבעית, שהיא הכוח המניע העיקרי של האבולוציה, היא בכלל לא אקראית (וגם לא תהליך מודע) ולכן האבולוציה היא לא תהליך אקראי של טעויות, כמו שנטען לא מעט על ידי בריאתנים.
מוטציה היא טעות בשכפול המידע הגנטי, היא גורמת לשינוי ברצף הdna ולעיתים לשינוי הזה יש משמעות על ביטוי הגנים ותכונותיו של היצור.
אם המוטציה מתרחשת בתאי המין היא יכולה לעבור לדור הבא, בדרך הזו נוצר מגוון טבעי ואללים שונים של הגנים (כל אלל, וריאציה של גן, הוא תוצר של מוטציה שהתרחשה מתישהו בדורות הקודמים).
כדי להבין ברירה טבעית יש להבין את המושג כשירות, ניתן לחשוב על הכשירות בתור היכולת של האורגניזם להמשיך את השושלת הגנטית, אבל תיאור מדוייק יותר יהיה היכולת של רצף גנטי (גן) לשרוד ולהתפשט באוכלוסייה, ויש להבהיר שהכוונה היא לא לעותק ספציפי של הגן אלא לרצף הגנטי שעובר בתורשה.
כדי לשרוד על הגן לעבור הלאה לדור הבא, שהרי כל יצור חי מת בשלב מסויים, ולהתפשט כך שכמה שיותר פרטים במשך כמה שיותר דורות ישאו את הגן.
גן עם כשירות גבוהה הוא גן שיש לו סיכוי גבוה לעבור לדור הבא ולהפוך נפוץ.
אך יש בעיה, בסביבה יש גורמים מגבילים, אילו גורמים המגבילים את כשירותו של הגן -
למשל, אם יש מחסור במים, היצור עלול למות לפני שיספיק להתרבות וזה ימנע מהגן לעבור לדורות הבאים.
אבל לא רק השרדות היצור חשובה, אם היצור לא מושך הוא עלול לא למצוא עם מי להתרבות והגן עדיין לא יעבור לדור הבא, או שהיצור יתרבה אבל לא יתמוך בצאצאיו ויביא מעטים מהם והם לא ישרדו והגן לא יצליח להמשיך לשרוד גם אחרי שהוא הביא צאצאים...
משאבים (מזון, זמינות בני זוג, מים, שטח מחיה), עמידות למחלות, טורפים, תנאי הסביבה, השרדות הצאצאים, כל אילו הם גורמים מגבילים.
אבל תכונות מסויימות משפיעות על ההתמודדות עם הגורמים המגבילים, למשל, לצמחים יש אברון בשם חלולית האוגר מים לזמני יובש, תכונה זו עוזרת ליצור להתמודד עם הגורמים המגבילים ולכן יש לגנים המקודדים לאברון זה כשירות גדולה יותר.
תכונות שעוזרות להתמודד עם הגורמים המגבילים (וכך גם מעלות את הכשירות) נקראות התאמות, כי הן מתאימות את היצור לגורמים המגבילים.
אך תכונה יכולה להפחית את הכשירות ולפגוע ביכולת של היצור להתמודד עם גורמי הסביבה, למשל, אלל המגדיל את הסיכוי לסרטן.
ישנן גם וריאציות נטרליות, כמו למשל צבע שיער, שלא משנות את הכשירות.
רוב המוטציות גורמות לוריאציה נטרלית, חלקן גורמות לוריאציה שלילית (המורידה את הכשירות) אך חלק קטן מהן הן וריאציות חיוביות (המעלות את הכשירות), יש לזכור שאם וריאציה מסויימת של תכונה מעלה את הכשירות או לא תלויה בסביבה ובגורמים המגבילים, שכבות שומן יעזרו לדובי קוטב לשרוד אך יפגעו בקופים הצרכים לטפס על עצים.
וריאציה המורידה את הכשירות בעצם גורמת לכך שלגן או האלל יהיה סיכוי קטן יותר לעבור לדורות הבאים, מה שאומר ששכיחותו באוכלוסייה תקטן מדור לדור עד שהוא יעלם.
וריאציה המעלה את הכשירות תסייע לגן לעבור לדורות הבאים ולהתפשט ולכן במהלך הדורות אנחנו נראה שהגנים המעלים את הכשירות ויוצרים התאמות ממשיכים לעבור הלאה ושכיחותם גדלה ואילו הגנים השליליים מתמעטים ונכחדים - העיקרון הזה נקרא הברירה הטבעית, והוא הבסיס להתפתחותן של התאמות; מוטציות אקראיות יוצרות וריאציות, הווריאציות השלילות מתמעטות עם הדורות ואילו החיוביות משגשגות ומתפשטות, עם הזמן הן מצטברות ומהוות התאמות חדשות לגורמים המגבילים ותנאי הסביבה.
הברירה הטבעית היא מעין מטפורה לפיה הגורמים המגבילים "בוררים" את התכונות החיוביות ו"משליכים" את השליליות.
בנוגע לאללים המקודדים לתכונות נטרליות, בגלל שלהן אין השפעה (או שהשפעתן שווה אחת לשנייה) על הכשירות אז אילו תכונות יתפשטו וישגשגו ואילו יתמעטו ויכחדו היא שאלה של אקראיות - אולי יצור עם עיניים כחולות שלא משנות את סיכוייו לשרוד ולהביא צאצאים פוריים הוא במקרה גם בעל אלל המגביל את זריזותו והוא יכול להתחמק מטורפים בניגוד לחברו ירוק העיניים שבמקרה לא מכיל את אותו אלל, או שאולי הוא במקרה היה במקום הנכון בזמן הנכון. לזה אנו קוראים סחף גנטי - התפלגות אקראית של אללים בין הדורות.
אני מצטער שההסבר ארוך ואני מקווה שהוא מספיק מובן.
אם המוטציה מתרחשת בתאי המין היא יכולה לעבור לדור הבא, בדרך הזו נוצר מגוון טבעי ואללים שונים של הגנים (כל אלל, וריאציה של גן, הוא תוצר של מוטציה שהתרחשה מתישהו בדורות הקודמים).
כדי להבין ברירה טבעית יש להבין את המושג כשירות, ניתן לחשוב על הכשירות בתור היכולת של האורגניזם להמשיך את השושלת הגנטית, אבל תיאור מדוייק יותר יהיה היכולת של רצף גנטי (גן) לשרוד ולהתפשט באוכלוסייה, ויש להבהיר שהכוונה היא לא לעותק ספציפי של הגן אלא לרצף הגנטי שעובר בתורשה.
כדי לשרוד על הגן לעבור הלאה לדור הבא, שהרי כל יצור חי מת בשלב מסויים, ולהתפשט כך שכמה שיותר פרטים במשך כמה שיותר דורות ישאו את הגן.
גן עם כשירות גבוהה הוא גן שיש לו סיכוי גבוה לעבור לדור הבא ולהפוך נפוץ.
אך יש בעיה, בסביבה יש גורמים מגבילים, אילו גורמים המגבילים את כשירותו של הגן -
למשל, אם יש מחסור במים, היצור עלול למות לפני שיספיק להתרבות וזה ימנע מהגן לעבור לדורות הבאים.
אבל לא רק השרדות היצור חשובה, אם היצור לא מושך הוא עלול לא למצוא עם מי להתרבות והגן עדיין לא יעבור לדור הבא, או שהיצור יתרבה אבל לא יתמוך בצאצאיו ויביא מעטים מהם והם לא ישרדו והגן לא יצליח להמשיך לשרוד גם אחרי שהוא הביא צאצאים...
משאבים (מזון, זמינות בני זוג, מים, שטח מחיה), עמידות למחלות, טורפים, תנאי הסביבה, השרדות הצאצאים, כל אילו הם גורמים מגבילים.
אבל תכונות מסויימות משפיעות על ההתמודדות עם הגורמים המגבילים, למשל, לצמחים יש אברון בשם חלולית האוגר מים לזמני יובש, תכונה זו עוזרת ליצור להתמודד עם הגורמים המגבילים ולכן יש לגנים המקודדים לאברון זה כשירות גדולה יותר.
תכונות שעוזרות להתמודד עם הגורמים המגבילים (וכך גם מעלות את הכשירות) נקראות התאמות, כי הן מתאימות את היצור לגורמים המגבילים.
אך תכונה יכולה להפחית את הכשירות ולפגוע ביכולת של היצור להתמודד עם גורמי הסביבה, למשל, אלל המגדיל את הסיכוי לסרטן.
ישנן גם וריאציות נטרליות, כמו למשל צבע שיער, שלא משנות את הכשירות.
רוב המוטציות גורמות לוריאציה נטרלית, חלקן גורמות לוריאציה שלילית (המורידה את הכשירות) אך חלק קטן מהן הן וריאציות חיוביות (המעלות את הכשירות), יש לזכור שאם וריאציה מסויימת של תכונה מעלה את הכשירות או לא תלויה בסביבה ובגורמים המגבילים, שכבות שומן יעזרו לדובי קוטב לשרוד אך יפגעו בקופים הצרכים לטפס על עצים.
וריאציה המורידה את הכשירות בעצם גורמת לכך שלגן או האלל יהיה סיכוי קטן יותר לעבור לדורות הבאים, מה שאומר ששכיחותו באוכלוסייה תקטן מדור לדור עד שהוא יעלם.
וריאציה המעלה את הכשירות תסייע לגן לעבור לדורות הבאים ולהתפשט ולכן במהלך הדורות אנחנו נראה שהגנים המעלים את הכשירות ויוצרים התאמות ממשיכים לעבור הלאה ושכיחותם גדלה ואילו הגנים השליליים מתמעטים ונכחדים - העיקרון הזה נקרא הברירה הטבעית, והוא הבסיס להתפתחותן של התאמות; מוטציות אקראיות יוצרות וריאציות, הווריאציות השלילות מתמעטות עם הדורות ואילו החיוביות משגשגות ומתפשטות, עם הזמן הן מצטברות ומהוות התאמות חדשות לגורמים המגבילים ותנאי הסביבה.
הברירה הטבעית היא מעין מטפורה לפיה הגורמים המגבילים "בוררים" את התכונות החיוביות ו"משליכים" את השליליות.
בנוגע לאללים המקודדים לתכונות נטרליות, בגלל שלהן אין השפעה (או שהשפעתן שווה אחת לשנייה) על הכשירות אז אילו תכונות יתפשטו וישגשגו ואילו יתמעטו ויכחדו היא שאלה של אקראיות - אולי יצור עם עיניים כחולות שלא משנות את סיכוייו לשרוד ולהביא צאצאים פוריים הוא במקרה גם בעל אלל המגביל את זריזותו והוא יכול להתחמק מטורפים בניגוד לחברו ירוק העיניים שבמקרה לא מכיל את אותו אלל, או שאולי הוא במקרה היה במקום הנכון בזמן הנכון. לזה אנו קוראים סחף גנטי - התפלגות אקראית של אללים בין הדורות.
אני מצטער שההסבר ארוך ואני מקווה שהוא מספיק מובן.
^"או שהיצור יתרבה אבל לא יתמוך בצאצאיו ויביא מעטים מהם והם לא ישרדו והגן לא יצליח להמשיך לשרוד גם אחרי שהוא הביא צאצאים..."
יש מינים בהם ההורים נוטשים את ילדיהם כשהם צעירים או כשהם עוד לא בקעו מהביצים נניח, אתה יודע להסביר איך זה לא מונע מהם להעביר את הגנים בצורה טובה?
יש מינים בהם ההורים נוטשים את ילדיהם כשהם צעירים או כשהם עוד לא בקעו מהביצים נניח, אתה יודע להסביר איך זה לא מונע מהם להעביר את הגנים בצורה טובה?
אה כמובן, יש לשים לב שגם אמרתי שהם מייצרים מעטים מהם.
יש שתי "אסטרטגיות" נפוצות עם צאצאים שדואגות שהם יגיעו לשלב בוגר ויוכלו לדאוג לעצמם - האחת היא לדאוג להם בעצמך, השנייה היא ליצור הרבה צאצאים.
אם תייצר הרבה צאצאים אז גם אם רבים מהם ימותו עדיין ישארו רבים אחרים שיצליחו לשרוד, לכן גם הבאה של צאצאים רבים ולא לטפל בהם זו "אסטרטגיה" אבולוציונית.
יש שתי "אסטרטגיות" נפוצות עם צאצאים שדואגות שהם יגיעו לשלב בוגר ויוכלו לדאוג לעצמם - האחת היא לדאוג להם בעצמך, השנייה היא ליצור הרבה צאצאים.
אם תייצר הרבה צאצאים אז גם אם רבים מהם ימותו עדיין ישארו רבים אחרים שיצליחו לשרוד, לכן גם הבאה של צאצאים רבים ולא לטפל בהם זו "אסטרטגיה" אבולוציונית.
אז בכל מין שנוהג ככה פשוט יש הרבה צאצאים?
שנוהג לזנוח את צאצאיו? בדרך כלל כן, צאצאים צעירים הם בדרך כלל חסרי ישע, לפחות יחסית לבוגרים, ולכן או שתשקיע זמן לאנרגיה בטיפול בהם או שתייצר רבים מהם.
הבנתי, תודה רבה
באותו הנושא: