אני מרגיש מועקה חזקה בגלל שאני בודד ובחגים זה מתעצם, מישהו מרגיש כמוני?

לא

לגמרי מבינה אותך אני מצטערת אם אני לא אומרת דברים מעודדים כי הגעתי כבר לנקודה שקשה לי להגיד את זה לאחרים אם אני לא מסוגלת להגיד את זה לעצמי . אבל לא יודעת מה להגיד חוץ מזה שאני מבינה אותך .

שואל השאלה:
אני אוהב אבל קשה לי לחיות ככה

תשמע זה תקופה כזאת שאנימרגיש ככה אני יוצא לריצה או לאימון וזה עובר תשקיע בעצמך תתאמן תטפח את עצמך תראה שאתה חזק the rock פעם אמר ככה דם זיעה כבוד השניים הראשונים אתה נותן את האחרון אתה מרוויח אם אתה תשקיע בעצמך לא רק שאתה תרגיש פי אלף יותר טוב עם עצמך אחרים ירצו להיות בקרבתך בנים ובנות קח את עצמך בידים בסגר יש אנשים שמשפרים את עצמם או מורידים את עצמם אם לא היה שום שינוי גופני או נפשי או שיכלי בסגר הזה אתה נכשלת גבר קח את עצמך בידיים אתה יכול

שואל השאלה:
תודה רבה באמת עודדת אותי^ אבל איך אני יכול להשתנות מבחינה נפשית? גופנית זה יותר קל

יקר,
נדמה שהצורך שלך במשהו שיאשר את הקיום שלך כל כך חזק, שאתה מוצף ברצון ליד תומכת, לכתף להניח עליה את הראש, לאדם שנמצא מולך, אתך, אפילו בשתיקה..

מתארת לעצמי איך הבדידות הזו פוצעת אותך מבפנים, איך כשהיא נמשכת עוד ועוד נדמה כאילו היא לעולם לא תסתיים.. אתה בטח שואל את עצמך מה בכלל משמעותי בחיים שלך? על מי השפעת? מי יזכור אותך? עבור מי אתה משמעותי?

יכול להיות שהשאלות הקשות האלה מכאיבות, כשהן נשארות ללא מענה הן בטח מייאשות ומתסכלות, ואתה מוכן לעשות הכל רק כדי לא להרגיש ככה, כדי לא להרגיש בכלל..

יקירי, גם אם במרחב הפיזי שלך אתה מרגיש בודד, מזמינה אותך למרחב הוירטואלי למקום בו תוכל להרגיש שאתה לא לבד. כמו ששיתפת פה, אתה מאוד מוזמן לשתף בצ'אט האנונימי של עמותת סה"ר, מקום שיאפשר לך לפרוק, לדבר, לשתוק.. לדעת שמהצד השני של המסך יש מישהו שאכפת לו ממך.

תמצא אותנו בימים א'-ה' 10:00-00:00, בשישי 8:00-13:00 ובמוצ"ש 21:00 עד חצות. הלינק מצורף למטה.

כאן בשבילך,
מתנדבת סה"ר