אם היה ילד בכיתה שלכם שהוא לבד, מה הייתם עושים?

אם בא לי להתקרב אליו אני אנסה להתקרב, אם אני לא מעוניינת אז אני ממשיכה בחיי, אני לא ניגשת לכל אחד רק כי הוא לבד.

יש לי אחד כזה בכיתה ואנחנו כיתה ט וזה ככה מכיתה ז והאמת לא ככ אכפת לי

מנסה להתקרב ולבדוק אם הכל בסדר. ככה כמה פעמים. אם אני רואה שאין איזשהו רצון ממנו אז אני משחררת

אגב הוא אוטיסט וזה למה כנראה קשה לו להתחבר אם ילדים אבל שוב לא אכפת לי

יש לי כמה בכיתה אני כזה מנסה להצחיק לפעמים שאני בכיתה לרוב אני לא בכיתה.
אבל לא משנה כמה אהי אנסה הם עדיין מתביישים ממני ומכולם אז אני לא יותר מדיי חופרת

אליי בכללי לא מתייחסים
פשוט לא אכפת להם ממני יש להם חברות משל עצמם

הייתי עוזר להם, לאף אחד לא אכפת מאנשים כאלה כי העולם שלנו מגעיל

^^מסכימה איתך

יש לי

יש לי בכיתה כמה כאלה.
אני מהרגע שבאתי התקרבתי אליהם במטרה לתת להם הרגשה טובה,ובשביל שלא ירגישו בודדים.מהר מאד הם גם נפתחו אליי יותר(בעוד שלשאר הילדים שבכיתה,שהם מכירים אותם שנים כבר הם ממש סגורים).
אבל זה בא ממקום של הבנה בגלל שגם אליי במשך שנים לא יתייחסו בכלל(תתארו לעצמכם ילדה בת 8 יושבת עם עצמה יום שלם,לבד)למזלי זה השתנה,אבל למדתי מזה איך מרגישים הילדים הבודדים.

^אני יכולה ממש להבין אותך, אם את רוצה את תמיד מוזמנת לדבר איתי בפרטי!❤