11 תשובות
שואל השאלה:
אני מעריכה שעניתם, אבל אני לא יכולה להתעלם מהחרדה שלי, אני לא יכולה פתאום להתחיל לדבר עם אנשים אחרי שהתמדתי שנים לטפח לעצמי תמיד של ילדה ביישנית ושקטה, אני באמת לא יכולה, זה מוזר אנשים רואים את זה כמשהו מוזר וחריג
אני מעריכה שעניתם, אבל אני לא יכולה להתעלם מהחרדה שלי, אני לא יכולה פתאום להתחיל לדבר עם אנשים אחרי שהתמדתי שנים לטפח לעצמי תמיד של ילדה ביישנית ושקטה, אני באמת לא יכולה, זה מוזר אנשים רואים את זה כמשהו מוזר וחריג
אנונימית
שואל השאלה:
אני לא מסוגלת אוף אני באמת לא מסוגלת, אני לא מצליחה להוציא את זה מהראש שלי
אני לא מסוגלת אוף אני באמת לא מסוגלת, אני לא מצליחה להוציא את זה מהראש שלי
אנונימית
כמו שלי אמר/ה, תנסי תנועות נוער(השומר הצעיר, צופים, כנפיים של קרמבו, אפילו מד"א אם את בגיל המתאים, למרות שזה לא בדיוק תנועת נוער).
אני מבטיחה לך שבמקומות האלה לא יתנו לך להיות לבד, הם יעזרו לך להשתלב ויהיו חברים שלך, גם אם זה רק בתנועה, זה אולי יעזור לך לקבל ביטחון עצמי, מספיק כדי להתחיל למצוא חברים חדשים. אני מבינה שזה קשה להיפטר מהחרדה ושאת חושבת שאנשים רואים את זה המוזר, אבל את לא יכולה באמת לדעת. לכי, תידחפי לשיחות אפילו, כנראה שיהיו כאלה שידלו אותך, אבל אולי גם יהיו כאלה שיקבלו אותך לשיחה שלהם, וימשיכו לדבר איתך גם אחר-כך
אני מבטיחה לך שבמקומות האלה לא יתנו לך להיות לבד, הם יעזרו לך להשתלב ויהיו חברים שלך, גם אם זה רק בתנועה, זה אולי יעזור לך לקבל ביטחון עצמי, מספיק כדי להתחיל למצוא חברים חדשים. אני מבינה שזה קשה להיפטר מהחרדה ושאת חושבת שאנשים רואים את זה המוזר, אבל את לא יכולה באמת לדעת. לכי, תידחפי לשיחות אפילו, כנראה שיהיו כאלה שידלו אותך, אבל אולי גם יהיו כאלה שיקבלו אותך לשיחה שלהם, וימשיכו לדבר איתך גם אחר-כך
שואל השאלה:
אני יודעת, אין מצב כזה שאנשים שלא יחשבו שאני מוזרה, כי זה פשוט ככה, זה לא נראה לאנשים נורמטיביים נורמלי, אני, כל הקטע שלי לא נראה להם נורמלי הם בטוח חושבים שאני מוזרה ברמות
אני יודעת, אין מצב כזה שאנשים שלא יחשבו שאני מוזרה, כי זה פשוט ככה, זה לא נראה לאנשים נורמטיביים נורמלי, אני, כל הקטע שלי לא נראה להם נורמלי הם בטוח חושבים שאני מוזרה ברמות
אנונימית
למה שהם יחשבו שאת מוזרה? אם אני רואה מישהי שקטה שיושבת בצד אני מנסה לדבר איתה, או אפילו סתם לחייך ולהיות נחמדה. זה לא מוזר להיות "אאוטסיידר" ומתבודד, לגיטימי לגמרי, בעיקר בגיל ההתבגרות, והרבה אנשים ירצו לעזור למתבודדים ולהכניס אותם ולדבר איתם. תחשבי חיובי, יהיה חיובי
שואל השאלה:
גם אם נגיד איכשהו הצלחתי להגיע למצב שאני הולכת לתנועת נוער ואיכשהו אני מצליחה להכיר שם חברים, זה לא פותר לי את הבעיה בבית ספר אני עדיין מנהלת "חיים כפולים" כמו האנה מונטנה ומיילי סיירוס אוקיי סתם לא משנה אני סתומה אבל, אני שוב אגיע למצב שאני מצד אחד מאוד פתוחה וצוחקת וכמעט אני עם אנשים מסויימים ומצד שני ילדת סנטר אפלה שרוצחת חתולים ולא מוציאה מילה מהפה, וזה קשה, כי אז מי אני בעצם?
ואני עדיין אהיה לבד בבית ספר, וכנראה שפשוט אהיה בשירותים בהפסקה.
גם אם נגיד איכשהו הצלחתי להגיע למצב שאני הולכת לתנועת נוער ואיכשהו אני מצליחה להכיר שם חברים, זה לא פותר לי את הבעיה בבית ספר אני עדיין מנהלת "חיים כפולים" כמו האנה מונטנה ומיילי סיירוס אוקיי סתם לא משנה אני סתומה אבל, אני שוב אגיע למצב שאני מצד אחד מאוד פתוחה וצוחקת וכמעט אני עם אנשים מסויימים ומצד שני ילדת סנטר אפלה שרוצחת חתולים ולא מוציאה מילה מהפה, וזה קשה, כי אז מי אני בעצם?
ואני עדיין אהיה לבד בבית ספר, וכנראה שפשוט אהיה בשירותים בהפסקה.
אנונימית
שואל השאלה:
זה לא מסתכם בלהיות אאוטסיידרית, או מתבודדת אני פשוט כולי, כל המכלול הזה שנקרא אני הוא מוזר, אני אפילו לא יודעת להסביר איך, אני לא יודעת איך "לתקן" את זה, זה פשוט תמיד יהיה שם, אני תמיד מוזרה עם חרדה חברתית
זה לא מסתכם בלהיות אאוטסיידרית, או מתבודדת אני פשוט כולי, כל המכלול הזה שנקרא אני הוא מוזר, אני אפילו לא יודעת להסביר איך, אני לא יודעת איך "לתקן" את זה, זה פשוט תמיד יהיה שם, אני תמיד מוזרה עם חרדה חברתית
אנונימית
תנסי! אני מבינה שזה קשה ומפחיד, אבל אם לא תנסי, איך תוכלי לדעת אם ידחו אותך או שאיפשהו בכיתה מסתתרת החברה הכי טובה שלך לעתיד שמתביישת לגשת אלייך פשוט?
ואת גם לא חייבת לדבר עם בנות, דברי עם הבנים בכיתה, לפעמים יהיה לך יותר נוח לפתח איתן שיחה וצחוקים מאשר עם בנות כי כללי ההתנהגות והציפיות ממך שונות. אבל לפחות תנסי, בבקשה
ואת גם לא חייבת לדבר עם בנות, דברי עם הבנים בכיתה, לפעמים יהיה לך יותר נוח לפתח איתן שיחה וצחוקים מאשר עם בנות כי כללי ההתנהגות והציפיות ממך שונות. אבל לפחות תנסי, בבקשה
שואל השאלה:
זה עצוב אבל אני בחיים לא באמת הגעתי למצב שאני מדברת עם בן. ואת האמת אני לא יודעת עד כמה אני רוצה להכיר חברים חדשים או להישאר עם החברות הנוכחיות שלי, אני פשוט לא רוצה שיחשבו שאני מוזרה ומתבודדת כי אני לבד, אני אוהבת להיות לבד, אני לא אוהבת להסתיר את זה שאני לבד וזה משהו שאני צריכה לעשות כמה שעות טובות בבית ספר ואז זה נמשך גם לבית כי אמא שלי צריכה לחשוב שטוב לי ושיש לי חברות שאני מדברת איתן כי היא אובססיבית לגבי זה, ככה שיוצא מצב שאני משקרת, אני שקרנית, כל הזמן משקרת, האמת היחידה שנראה לי אמרתי היום זה כששאלו אותי מה השעה, וגם אז עיגלתי ל13:30 כשהיה 13:25
זה עצוב אבל אני בחיים לא באמת הגעתי למצב שאני מדברת עם בן. ואת האמת אני לא יודעת עד כמה אני רוצה להכיר חברים חדשים או להישאר עם החברות הנוכחיות שלי, אני פשוט לא רוצה שיחשבו שאני מוזרה ומתבודדת כי אני לבד, אני אוהבת להיות לבד, אני לא אוהבת להסתיר את זה שאני לבד וזה משהו שאני צריכה לעשות כמה שעות טובות בבית ספר ואז זה נמשך גם לבית כי אמא שלי צריכה לחשוב שטוב לי ושיש לי חברות שאני מדברת איתן כי היא אובססיבית לגבי זה, ככה שיוצא מצב שאני משקרת, אני שקרנית, כל הזמן משקרת, האמת היחידה שנראה לי אמרתי היום זה כששאלו אותי מה השעה, וגם אז עיגלתי ל13:30 כשהיה 13:25
אנונימית
אם את רוצה להיות לבד, תהיי לבד. את יכולה גם למצוא חברים וחברות מחוץ לבית הספר ואז לא תצטרכי לשקר לאף אחד.
אם את לא רוצה להסתיר את זה שאת לבד, אל תסתירי, זה לא משהו שחייבים להתבייש בו.
את יכולה להסביר לאמא שלך שטוב לך להיות לבד ואת רוצה את זה
אם את לא רוצה להסתיר את זה שאת לבד, אל תסתירי, זה לא משהו שחייבים להתבייש בו.
את יכולה להסביר לאמא שלך שטוב לך להיות לבד ואת רוצה את זה
תנסי לדבר עם אנשים אחרים, או לפתח איתן שיחות, תתעלמי מהחרדה החברתית, תבחרי אותה לצד עד שתמצאי אנשים שיעשו את זה בשבילך. אם תרצי לדבר, מתי שנוח לך, אני כאן.
באותו הנושא: