איך להפסיק להתנהג כמו מוזרה?

שואל השאלה:
^כן אבל זה יוצר רושם פתטי

גם אני כמוך חד משמעית.
תכתבי לך דברים שהיית רוצה להשיג ולשנות בעצמך, אך זכרי, לא תוכלי לשנות את אישיותך, את תמיד תישארי אותה אחת באופי, אך תוכלי להיפתח יותר לשאר סובביך.

שואל השאלה:
^ כי בכללי המשפחה שלי והחברים הקרובים יודעים איך אני אני באמת (ועדיף שלא אפרט פה) אבל שאר האנשים (חלקם) כנראה חושבים שאני ממש עלובה עם ההתנהגות הזו.

תכנסי לעצמך קצת דברים למוח

שואל השאלה:
אנונימי, מה הכוונה? אני אוהבת לצבור ידע ולקרוא אם זה נחשב מבחינתך "להכניס דברים למוח".

תחשבי על דברים טובים ותלכי עם ראש זקוף ותכתבי לך פתקיות של הדברים הטובים בך כך שתראי אותם כול היום ואז את תתרגלו להיות כמו שאת גם אם ילדים ומורים ואנשים אחרים לא מהמעגל הקרוב

בידיוק אני חחח

אני מוזרה ,
ולהיות מוזר זה לא בעיה ,זה מה שעושה אותנו שונים מהאחרים....

אני מבין ומזדהה מאוד. זה כנראה חרדה חברתית. לא יכול לתת לך יותר מדי עצות כי אני באותו מצב, אבל בגדול אני חושב שאת צריכה לנסות לסמוך על עצמך יותר ולהגיד לעצמך שאת זה נפלא כמו שאת ואת לא צריכה לנסות להתנהג אחרת בחברה כדי שלא יגלו שאת ממש מוזרה. להפך, תהיי הכי מוזרה שיש לך. אל תפחדי מזה. זה הפחד והשיפוט העצמי שגורמים לך להתנהג ולהרגיש ככה.

שואל השאלה:
ברבי^^ סליחה על הדילוגבפרח אבל תודה רבה לשניכם על העצות (ובעצם גם לכל מי שמעליכם כמובן אבל כן).

מבינה אותך ..

גם לי יש משהו כזה
זה ישתפר עם השנים אצלי אישית פשוט צריך להתנסות יותר בסיטואציות חברתיות עם אנשים שפחות קרובים אלייך.
יש סיכוי לא קטן שיש לך חרדה חברתית או הפרעת אישיות נמנעת או גבולית.
חוץ מזה בסופו של דבר לא אמור להיות אכפת לך מאנשים שלא קרובים אלייך ומי שהוא לא ואת רוצה שתכירו או תתקרבו יותר אז הבן אדם הנכון כבר ימצא את הדרך לראות אותך כמו שאת.

תקשיבי יש לנו הרבה דברים משותפים אבל מה שרשמת שבגללו את נחשבת "למוזרה " את הכי לא תאמיני לי זה בראש שלך רוב האנשים תוך כדי שיחה מתעסקים /נוגעים/מסתכלים במשהו ולא רק מסתכלים על האדם שמדבר ומרוכזים 100% יש לי גם חרדה חברתית בקטע שאני לפעמים לא שומעת מה אומרים לי מרוב הלחץ ןאני כל שנייה אומרת מה אמרת ? או שקורה לי שאני אומרת משהו שהןא ההפך ממה שהתכוונתי להגיד ויוצאת הכי סתןמה ומוגבלת ומגמגמת וזה לא שאני לא יןדעת לנסח את עצמי אני מנסה לעבוד על זה ,ואני מאמינ שזה יחלוף לנו עם הזמן וככל שנצבור ניסיון

וגם קורה לי שאני חושבת מה אני יגיד ומתכננת מה להגיד וחוזרת ועל זה בתוך הראש שלי 10 פעם מדקלמת עד שאני אומרת את מה שרציתי כבר שוכחת הכל

ופליז תנו לי פרחים שאני יוכל לעזור בפרטי

היה לי בעיה בדיוק כמו שלך, את צריכה ללמוד לשים זין על העולם, עשית פדיחה? אז מה,נכשלת במבחן?אז מה,לא משנה כמה נפלת וכמה פדיחות עשית אלא הכי חשוב ללמוד מהן, זה כל הקטע בחיים, לעשות טעויות וללמוד מהם, אחת הכל היה משעמם

הבעיה היחידה שלך היא שאכפת לה מה אנשים חושבים עלייך, ואת מוכנה לשנות את עצמך בשבילהם. את סך הכל ביישנית, מביך אותך אם אנשים שאת לא מדברת איתם הרבה פונים אלייך או בסטואציות חברתיות. וזה בסדר, זה נורמאלי. ברגע שתביני שאנשים לא מקדישים זמן על לחשוב איך מתנהגת, או אם ההתנהגות שלך יוצאת דופן או מוזרה, את תביני שאת לא צריכה לבזבז זמן עליהם. את מתלוננת על כך שחוץ מקרוביך אף אחד אחר לא באמת מכיר אותך, ואת מי שאת ואת יוצרת רושם שלילי ושונה. אבל כל זה נוצר מסיבה אחת, את לא נותנת לעצמך להיות את, מבלי מסכות והסיבה לכך זה כי את חושבת שאת מוזרה, הקטע המצחיק בזה שבגלל שאת ככ חוששת מזה את משנה את ההתנהגות שלך להתנהגות שהיא באמת לא טבעית ויוצרת את אותו הרושם ממנו את מנסה להמנע. את צריכה להפסיק לחשוב על מה אחרים חושבים עלייך ולהתחיל לחיות מבלי לשים לב עליהם, מבלי לחשוב אם התנועה הזאת מוזרה או מה שאמרת. בהצלחה.

הכי כיף זה להיות מוזר.
אני מוזרה וסבבה לי אם זה

תהפכי את זה לתכונה חיובית! תוקירי את זה. את מדהימה ואת פשוט מגיבה אחרת לדברים ויש מלא שכמוך

תיארת אותי.. נראה לי שאין פיתרון לזה לנצח נישאר מוזרות

אימלה גם אני נראת מבוהלת כשמדברים איתי חחח
יואוו אפילו שאלו אותי אם אני בסדר חחח
פשוט תזרמי, תשחררי, אך תנסי להיות כמו כולם, תקבלי שאת זו את

גם אני ככה
בואי ניהיה חברות ;(

אני כמוך ואז מה חוח שיחשבו מה שבא להם

וואוו איזה קטעים מחר יש לי איזה אירוע של חברה ובדיוק באתי לשאול שאלה בדיוק כזאת זה מטורף כמה שאת בדיוק כמוני! האמת שאני בדיוק במצב שלך ואני לא הכי יודעת לעשות. חשוב לזכור שהדעה שלהם בכלל לא חשובה והעיקר שאת פתוחה עם החברים הקרובים שלך ותנסי לקחת את זה בקליל (אני יודעת שזה קשה אבל אני בטוחה שאם תאמרי לעצמך לקחת את זה בקליל אז זה יהיה יותר טוב!)

אני בדיוק כמוך. זה מרגיש נוראי אוף
אבל מסתדרים, עם השנים ניהיה לי פחות איכפת מזה האמת, כבר התרגלו לזה שאני ככה.
אבל לפעמים זה גורם לי להרגיש כמו סוג של סמרטוט כזה לא יודעת למה. זאת לא הרגשה כיפית
אני לא ככה עם אנשים שקרובים אליי אבל עם כאלו שאני לא ממש מכירה ממש קשה לי.
אולי אפשר למצוא נחמה בזה שאנחנו כנראה לא היחידות שהן ככה חח

שואל השאלה:
תודה לכולם!
just a weird girl, את האמת שזה בגלל שלאורך הילדות, בכל מוסדות החינוך שהייתי בהם הייתי ממש משוגעת וזה גרם לי להיות בודדה מאוד ואנשים תמיד צחקו עליי או ריחמו עליי ולא הבינו אותי אז הפסקתי וממש לא בא לי לחזור לזה אבל מצד שני עכשיו אני כבר מרגישה ריקנות אדירה ותחושה שהגעתי למשבר זהות.
ולאלו שרשמו על הפרעות האישיות תודה גם לכם, קראתי על זה הרבה וממש הזדהתי. לפחות גיליתי את שם הבעיה. כנראה שאני צריכה כבר ללכת לטיפול או משהו, יכול באמת להיות שזה יסייע.
עריכה: שכחתי לציין שהייתי בכיינית בקטע מפחיד, למרות שלא באמת רציתי לבכות ולא שלטתי בזה, כמובן שגם את זה לא סבלו.

שלב ראשון לאיך להפסיק להיות מוזרה : תעזבי את סטיפס
חח סתם את זאת את אל תנסי לשנות את זה❤

מבינה אותך
יש לי חרדה חברתית ( אובחנתי ) והמצב שלי דומה..
תנסי להשאר רגועה
לחשוב על דברים שגורמים לך להרגע / לתחושת בטחון
מקווה שהמצב שלך ישתפר
לאף אחד לא מגיע להרגיש ככה /:

מה הבעיה בלהיות מוזרה לא הבנתי, לדעתי זה הכי מגניב זה הדרך שלך להיות לא כמו כולם אני כול החיים שלי מנסה להיות מוזרה כי באמת שמשעמם אותי להיות רגילה ולך זה בא טבעי יש לך מזל תשמחי תדגישי את זה במקום לנסות להסתיר

וואי את נשמעת בדיוק כמוני... פשוט תתעלמי ממה שאת חושבת כולם חושבים... היו לי המון פעמים שהייתי בטוחה שחברות שלי, הבנות שאמורות להיות הכי קרובות אלי, שונאות אותי... אבל אחרי זמן מה, הצלחתי להתעלם ממחשבות רעות שכאלו... בכיתה אני ממש כמוך, אבל אני לא באמת מתחילה לחשוב ככה על כל פעולה קטנה שאני עושה, גם אני קלמזית ומפילה דברים אבל זה לא נורא בגלל שזה להפך, גורם לאנשים לצחוק איתי ועוד... כל מה שאת צריכה זה פשוט להתעלם מהדברים האלו ואת תרגישי הרבה יותר טוב בכיתה

אני גם ממש מוזרה אז מה ?
יש הרבה אנשים מוזרים בעולם מי אמר שזה דבר רע ? אנשים לא מוזרים משעממים לי את הטוסיקון הסקסי שלי

וואו אמאלה, זה כאילו אני כתבתי את זה!!
אני ממש מזדהה איתךך
תמיד שמישהו לא כזה קרוב אליי מתחיל לדבר איתי, אני מגרדת איפשהו ועושה כל מיני דברים כדי להראות הכי נורמלית שיש
ואת לא מוזרה (למרות שזה לא רע להיות מוזר) יש עוד המון כמוך.
בדרך כלל זה בא מחוסר ביטחון לפי מה שהבנתי..

ותנסי כמה שיותר להיות פשוט את
כשאת מדברת עם אנשים (ובכללי בכל סיטואציה) כי מה אכפת לך בעצם מה יחשבו עלייך? זה רק מחשבות, זה לא אומר שזה נכון.

לדעתי את סתם מקצינה את זה, תאמיני לי שכשאנשים מדברים איתך הם לא באמת יחשבו שזה מוזר שאת מגרדת באף או משהו בסגנון, לא חושבת שישימו לב בכלל, בכללי לרוב אנחנו סתם אוכלים סרטים בראש בזמן שאחרים אפילו לא שמים לב לזה.
אבל אני מבינה את ההרגשה שלך, את ביישנית ואת מנתחת יותר מדי ופוחדת על איך יצאת ומה יחשבו עלייך, וזה משהו שלא נישלט, מניסיון, וגם לי זה קרה בהרבה סיטואציות ולפעמים עדיין קורה לי, אבל דבר ראשון תזכרי שאת לא מוזרה, את פשוט ביישנית וזה בסדר ומניסיון זה גורם לך להיות קשה עם עצמך ולשנוא את עצמך על זה אבל קודם כול תקבלי את זה ותביני שאת לא מוזרה ובאמת שזה טבעי ובנוסף תזכרי שזה משהו שאפשר לשנות, זה דורש עבודה וזה קשה אבל זה יכול להשתפר, אצלי נגיד היה לי ממש קשה להתחבר לאנשים ותמיד פחדתי על מה יחשבו ואני עדיין כזאת בסיטואציות מסויימות אבל ברגע שתתרגלי את זה ותנסי שוב ושוב בסוף תקבלי ביטחון, אני נגיד הלכתי לפנמייה והבנתי שאם אני לא רוצה להשאר לבד אני חייבת להתגבר על הביישנות והיה קשה ולקח מלא זמן עד שהצלחתי ללמוד איך לדבר עם אנשים ולהתחבר אליהם אבל ניסתי ונסתי ולאט לאט זה השתפר ואז גם קיבלתי ביטחון ועכשיו אני פחות לחוצה עם אנשים חדשים וזהו עובדים על זה וזה קשה בטירוף אבל באמת אפשר לעבוד את זה פשוט לומדים את השיטות שיעזרו לך וזהו בסוף זה ישתפר ויפתח אותך, אצלי נגיד כשאני מדברת עם אנשים חדשים אני משחקת את עצמי מתנהגת כמו שאני עם אנשים שמרגישה איתם בנוח, זה דיי מזוייף כי מבחוץ אני רגועה ומתלהבת ובמפנים אני רועדת אבל אבל בסוף באיזשהו שלב מרגישים עם הבן אדם בנוח וכבר באמת מרגישים רגועים ואמיתיים איתו וזה משהו שעוזר לי לרוב.
וזהו בהצלחה עם זה, מקווה שלא תהיי ככ קשה עם עצמך כי אין לך מה, כול אחד "והבעיה" שלו, אף אחד לא מושלם.

וואי גם אני ככה עם אנשים שאני לא חברה שלהם.. אני ממש מתביישת לדבר ואם אני אומרת מילה אני ישר חושבת כמה סתומה יצאתי.. לא יודעת מה איתך אבל לפעמים כשאין לי מצב רוח או כשאני עייפה או כשאני ממש מתרגשת ממשהו אני לא מתייחסת לאף אחד וםשוט מתנהגת טבעי ואיך שאני כאילו זה ככ חזק שאני לא שולטת בזה.. פשוט כאילו תנסי כאילו כזה לנקות את הראש ממחשבות ולנסות להיוצ טבעית

וואו,את ממש דומה לי, זה גם המצב שלי

אני גם בן אדם שקט, ולא תמיד פתוח.
אין לך מה להיות בלחץ, אם זה מפריע לך תמיד אפשר לעבוד על זה!
זה רק כוח רצון ותלוי בך, בהצלחה.

וואיי לא יודעת למה אני חשבתי שאני היחידה שפתאום מגרדת באף או בעורף ממבוכה כדי ל"היראות" נורמלית
כביכול, אני הכי מבינה אותך בעולם (אני רושמת את זה נטו כי אולי זה יעודד אותך לדעת שאת לא היחידה) , לדעתי גם מה שאת מתארת נובע הרבה מחוסר ביטחון וביישנות ואולי עוד כמה דברים שכנראה לא כתבת. לא מכירה כל כך תסיפור שלך אבל די הזדהיתי אז אם זה עוזר לך עשיתי את שלי, ואם באלך לדבר על זה את מוזמנת לפרטי❤
בכל אופן אני רק רוצה להגיד לך שאת סופר נורמלית וממש לא מוזרה, ואת לא צריכה להוכיח לאנשים אחרת כי רוב הסיכויים שהם אפילו לא חושבים מה שאת חושבת על עצמך.

אני חושבת שזו סוג של חרדה חברתית.
עברתי את זה אז אני מרשה לעצמי לייעץ לך.
קודם כל הכל זה אצלך בראש, את לא מוזרה זו תופעה של חרדה חברתית. את לא אשמה בהתנהגות הזאת. את צריכה להכניס לך לראש שאת מדהימה כמו שאת עם הכל, לא יקרה כלום אם תהיי את ותאמרי מה שאת רוצה לומר. אל תחשבי על זה פשוט תאמרי. את לא אחת שיש לה בעיות, אין לך. אין לך. אם את לא מבינה משהו שפוט תאמרי יש סיכויים גבוהים שיהיו כאלה שירגישו כמוך. טל תחשבי על סיטואציות שעברו את לא יכולה להחזיר את הזמן לאחור, תצרי סיטואציות חדשות. מקווה שעזרתי ושקלטתי את המצב נכון.
את מוזמנת לדבר איתי בפרטי, יכול להיות שיקח לי זמן לענות אני לא באתר לעיתים קרובות.