ההורים שלי צוחקים עליי שאין לי חברים ושאני בבית כול הזמן

כול דבר שאני עושה לבד אם זה סתם לראות טלוויזיה בחדר או לסדר את הארון או את החדר והם נכנסים הם פשוט מעירים לי למה אני לא מזמינה חברה ולמה אני כול הזמן בחדר
אני בבית ספר דתי באולפנא וממש לא כיף לי שם ואני בכיתה עם בנות מגעילות שכול הזמן רבות וכול אחת שפוטה של השנייה בצורה מגעילה ממש.
כיאילו,נגיד שירה(שם בדוי) והודיה(שם בדוי)רבות עם מישהי אז נגיד שירה בצד של שרה(שם בדוי ) ואז השפוטות שלה גם,ואם היא מחליטה להיות נגד שרה אז הם ילכו אחריה בכול החלטה.קיצר שפוטות וצבועות בקטע מגעיל.ואני לא מתחברת לאף אחת,שבוע שעבר בנות רבו מכות ואני פשוט ההיתי במקום שלי ולא התערבתי,פשוט כול הפסקה אני לבד במקום שלי....ואני יודעת שלא יעבירו אותי למקום אחר כי ההורים שלי רוצים שאני אשאר שם.
ולא מפריע לי שאין לי ממש חברים מהכיתה עצמה או בכללי(בערך) אבל ההורים שלי צוחקים עליי ובמיוחד אמא שלי....אבא שלי לא אכפת לו שזה כבר טוב