מסכימים איתי? דעה לא פופולרית.

אוף זהו נגמר לי בית הספר. זה נשמע אולי מאוד מוזר שאני כותבת אוף אבל אני באמת לא שמחה, אני עצובה מאוד. אני מאוד אוהבת להיות כל הזמן עם חברות שלי בבית ספר, לדבר ולשחק בהפסקות, לעשות צחוקייה בשיעור, אני אפילו אתגעגע לשיחות המרושעות שהמנהלת הייתה עושה לי. לא רע לי בבית ספר. הזמן בבית (חופשת הקורונה) עזר לי להבין כמה טוב לי שם וכמה אני לא שונאת עד כדי כך את בית הספר, להפך.
אני כל היום שם עם חברות, אני צוחקת כל הזמן בשיעורים, אני מצליחה בכל זאת גם במבחנים ואם אין לי כוח אז אני פשוט מבריזה. אבל שוב להשאר בבית אחרי 3 חודשים שאנחנו לא עושים כלום, זה משגע אותי. אני אחת כזאת מאוד פעילה, עם אנרגיה שאין לה סוף, היפראקטיבית. היה לי נורא קשה לעבור את התקופה הזאת ובכלל, אני בן אדם המוני כזה, אוהבת להיות כל הזמן עם מלא אנשים, מלא חברות, אפילו מלא מורים, אוהבת להיות מוקפת באנשים. וזה בכלל מקשה עליי, להיות לבד עושה לי נורא, נורא.
גם כולם ככ נלחמים על החופש הגדול שבתכלס מי אמר לכם שהכל הולך להיות פתוח? לדעתי בכלל אנשים יפריזו ולא ישמרו על הנהלים וישר יחזקו את הכל ונהיה סגורים במשך הזמן הזה. וגם אם לא, אני מעדיפה שיגרה אחרי 3 חודשים נוראים כאלה. אני ממש עצובה.