10 תשובות
אני, היה כיף
כן. אבל עדיין לא סיימתי.
עוד לא הגעתי לחצי אבל...
הגיימפליי אדיר, יש אקשן והמון והמתח שיש שם עוד יגרום לי להתקף לב
העלילה? היא בסדר, לא וואו ובכלל לא מתקרבת לדל הראשון. הייתי אומרת גם שהם תקעו סכין במעריצים עם אותה סצנה מזעזעת, אני מאמינה שהם היו יכולים לעשות אותה אחרת אבל עם אותם השלכות.
^אתה מתכוון לארנב?
^היי שוב חחח
אני מסכים. הסצנה הייתה קצת מזעזעת והיו יכולים טיפה לעדן אבל אני חושב שבעזרת הסצנה הזאת ואיך שהראו לנו אותה אפשר להבין למה אלי רוצה להרוג אברי לאסט וואן אוף דם. הם היו חייבים לעשות את זה בצורה כזאת כדי לתת את הטריגר הזה שבעצם יגרום לאלי לרצות לנקום. ואני חושב שזה היה מדהים. היה אפשר להרגיש את מה שעבר לאלי בראש.
נכון, גם אני חשבתי על זה, שזה יעורר אצל השחקן זעם ורצון לנקום ולעבור את המסע הרצחני הזה ביחד עם אלי, אבל כנראה שלא עבד להם, זה היה, איך לומר את זה, טו מאץ'.
הסצנה הזאת לפעמים רודפת אותי, אני רצינית.
לא יודע מה איתך, אני פשוט בכיתי והבנתי למה אלי התכוונה במשפט "every last one of them"
ופה זה נגמר. לא הרגשתי איזו מחויבות כלשהי כמו אלי.

נ.ב אני כותב תסריט והולכת להיות סצנה מזעזעת שתגרום לדמות להיות כועסת, אלימה, badass כזה. אין מה לעשות, זה חלק מהעניין.
הגעתי לפלאשבק ספציפי מדהים ונורא מרגש, דמעות וצמרמורות, קיבינימט תראה מה משחק וידאו יכול לעשות.
ממש חבל לי שאנשים עושים על המשחק הזה הייט עצום, פשוט חבל...
כן... במשחק הקודם שיחקתי אינספור פעמים ותמיד בכיתי בפתיחה של המשחק חחח
לא משנה כמה פעמים אראה את זה.
זה מה שיפה בזה לדעתי. שאשכרה משחק וידיאו יכול לחדור אליך בצורה כזאת.
אני בקונפליקט רגשי עם עצמי על המשחק הזה. הוא טוב אבל.