בנות שסבלו מאנורקסיה בא לכן לשתף קצת בתהליך של איך החלמתם וכמה זמן זה לקח. אניגםסבלתי מאנורקסיה ובא לי קצת לשמוע אחרים

זה לא בידיוק אנורקסיה מה שהיה לי אבל במשך שנתיים בערך התעסקתי ממש במשקל שלי והייתי רזה בטירוף בלי מודעות, חשבתי שאני שמנה מאוד אז הייתי נמנעת הרבה מלאכול והרבה פעמים מצטערת שאכלתי בכלל ועם הזמן כשגדלתי הבנתי שההפך
רזון זה לא בהכרח הדבר המושלם,
והתחלתי לראות הרבה מלאות עם גוף מהמם
אז החלטתי שאני רוצה להעלות במשקל
רק שכבר היה מאוחר מידי ואיכשהו הקיבה שלי התקצרה או משהו אין לי מושג
אבל כל דבר שהייתי אוכלת התחילו לי כאבי בטן מטורפים והרגשתי שאני ממש עומדת להקיא (במשך 3 חודשים של סבל)
עד עכשיו קשה לי עם זה אבל אני במצב בהרבה יותר טוב.
אני משתדלת לאכול כמה שיותר ומקווה להגיע למשקל שאני רוצה :)

שואל השאלה:
ואוו אז אני רוצה להגיד משהו שטיפה קשור למה שאמרת אני ירדתי מלא במשקל כי שנאתי את הגוף שלי למרות שהייתי במשקל תקין אבל ירדתי מלא ולאט לאט הייתי שלמה עם הגוף שלי עד שאמא שלי לקחה אותי לטיפול וראתה שאני סובלת מאנורקסיה וקיצור אני כבר שנה עושה דיאטת השמנה שעליתי עד עכשיו רק חמש קילו שזה כלום וגם לאט לאט הבנתי שליהיות רזה זה ממש לא יפה כי אין לך תחת אין לך ציצי הרגליים ניהיות ממש כמו שלד ועכשיו שעליתי טיפה במשקל אני רואה שזה יותר יפה ובגדים עולים עלי סוף סוף וגם זה טיפה קשה לעלות לא חשבתי שזה יהיה לי קשה ככה אבל כן זה יותר קשה אפילו מלרדת

שואל השאלה:
כי צריך לאכול כפול ממה שהן אדם רגיל אוכל

הכל בסדר תגידי תודה שעלית בכלל את ה 5 קילו האלה זאת כבר התקדמות,
וזה נכון שלהעלות במשקל יותר קשה מלרדת כי אין לך אפילו שליטה בזה, זה מעצבן ומתסכל אבל אין ככ מה לעשות עם זה חוץ מלהמשיך לאכול כמה שיותר ולא לוותר לעצמך.

אני בת 25. נפלתי לאנורקסיה אחרי שבמשך כל השנים בבית ספר צחקו על המשקל שלי ואז בי"ב החלטתי לעשות דיאטה. בהתחלה עשיתי דיאטה ממש יפה 3 ארוחות ביום, ירדתי 8 קילו בשנה ואז סיימתי י"ב וכנראה שהשפיע עליי שכאילו פתאום אני לא תלמידה ותכף אני מתגייסת וזה אני זוכרת את היום הראשון שבו זה התחיל...
קמתי בלי תיאבון בלי קשר למשקל פשוט בלי תיאבון, באותו יום אכלתי רק פריכית ותפוח וככה זה נמשך 3 ימים ופתאום התחלתי להתלהב מזה שאני מסתפקת בזה וראיתי שירדתי 3 ק"ג בשבוע וזה היה התחלה של שנה שבה אכלתי כל יום פריכית ומלפפון או תפוח בלבד, עד שבצבא התחילו לחשוד עד שעלו עליי ואז המפקד אמר לי שבגלל שאני חיילת של צה"ל ואני באחריותם או שאני מתחילה לאכול או שאישפוז בכפייה עם זונדה(צינור שמעביר לגוף אוכל טחון בכח). באותה תקופה בגלל שהאנורקסיה משבשת קצת גם את המח לא דיברתי עם ההורים שלי ופתאום גם גיליי שאמא שלי במצב לא טוב בגללי היא הולכת לפסיכולוג וירדה 10 ק"ג מהדאגה אז כזה הכל ביחד זה היה כמו כאפה כאילו קמתי בבוקר ואמרתי מה אני עושה לאמא שלי, אם יקרה לה משהו אני אמות ואז הלכתי למראה וראיתי שלד!!! אם כמה ימים לפני כן ראיתי מישהי שמנה במראה ורק רציתי לרדת עוד ועוד פתאום ראיתי שלד ונגעלתי מעצמי. באותו יום רצתי לאמא שלי ואמרתי לה "אמא אני רוצה את המרק עוף שלך". אני זוכרת שאחרי שנה שאכלתי רק פריכית ומלפפון המרק עשה לי בחילה של החיים, לא הצלחתי לסיים אותו גם אבל לאט לאט מיום ליום גם בעזרת פסיכולוגית שהסכמתי ללכת אליה החלמתי. ובעצם עד היום אני מתמודדת עם טריגרים פה ושם. אני נזכרת שכילדה וגם בתיכון לא היה אכפת לי בכלל מהגוף שלי, הייתי מסתכלת בדיוק שניה במראה רק לראות שהבגדים מונחים בסדר וזהו וחייתי את החיים, הייתה לי רמה של טיפוח והגיינה בסיסיים וזהו לא יותר מדי ומהיום שסיימתי י"ב משהו נדפק. פתאום כל העלבונות שספגתי כל השנים התחילו להשפיע..
זהו סורי על החפירה חח

שואל השאלה:
ואוו שמעי זה סיפר באמת שמעורר השראה את מלכה תיזכרי את זה ואפאחד אין לו את הזכות לשפוט אנשים לפי המראה !אותם אנשים שאומרים את זה כנראה מתמודדים עם איזה שהו חוסר ביטחון שהם מנסים להוציא את האחרים יותר קטנים מהם

אה
פשוט תאכלי כאילו
תפתחי את הפה תכניסי משהו תלעסי ותבלעי זהו לא כזה קשה.