אני ממש צריכה עזרה אז מי שיכול להיכנס אני אשמח ממש

טוב אני רק אתחיל ואומר שהילדות שלי לא הייתה הכי טובה אני לא אפרט פשוט תבינו לבד (דברים נפשיים לא הרבצות וכאלה חס וחלילה) , בקיצור, עכשיו אני בת 12 וחצי, כבר חצי שנה שיש לנו קבוצה של בערך 9 ילדים מהשכבה שלי (השכבה מכיתה ו' אני עכשיו אמורה לעלות לחטיבה) כולם חברים ממש טובים שלי ואנחנו תמיד נפגשים ומדברים וזה, בחודשיים האחרונים 2 מהם שהיו חברים ממש ממש טובים שלי התחילו לצחוק עלי כזה אבל "בקטע טוב" נגיד לצחוק על הפגמים שלי , אבל עדיין נשארתי לדבר איתם כי עברתי איתם מלא דברים, אחרי זה הכרתי עוד 2 ילדים מבית ספר אחר שהם חברים טובים של ידיד טוב שלי ואז נוצרה קבוצה שלי שלהם של 2 חברות שלי ושל אחי התאום, אנחנו גם נפגשים מלא ומדברים כל יום במשך שעות בשיחות וידאו, אז בזמן הזה לא דיברתי כמעט ובכלל בקבוצה של הילדים מהשכבה שלי כי לא רציתי לדבר איתם כבר, עכשיו אחרי כל החפירה אני אגיע לדבר שבאמת מפריע לי . אני ילדה שחייבת לקבל אהבה, אם אנילא מקבלת אהבה אני נפגעת, ואני לא צומיקית או ילדה קיטצ'ית אני פשוט צריכה לדעת שיש מישהו שאני בוטחת בו ושאני יודעת שהוא אוהב אותי, בקיצור אותם 2 ילדים שהכרתי גרמו לי להרגיש כמו מלכה, הם החמיאו לי בלי סוף ולא צחקו עלי ולא כלום, ועכשיו אחרי שבועיים בערך שאנחנו מכירים אני מרגישה שהם לא סובלים אותי יותר, ואני מרגישה כל כך צומיקית שאני ככה . מה לעשות? ותודה שקראתם את כל החפירה הזאתת