עזבו את השם אני כבר שנה לא אכלתי המבורגר, כנסו שניה אני חייבת לדבר בלייז

תשמעו אני מוטשת פשוט , רזיתי מלא באמת שמלא 14 קילו! עד שהגעתי לנקודה שבא אני מסתכלת במראה ואני פשוט שמחה התחלתי להיות שלמה עם מי שאני ,ללבוש את מה שבאלי ולרקוד ליד אנשים מבלי להיות מובכת חזרתי לאכול רגיל כמו כולם כי לפי מה שחשבתי שהגעתי ליעד שלי ונהייתי שמחה ומעכשיו אוכל כמו כל החברות שלי אבל מה? השמנתי את הכל ח ז ר ה!!!!!!!! זה הדבר הכי הכי נוראי שעברתי אי פעם בחיים שלי זה מרסק פשוט לראות את הגוף שלי מתדרדר לאיך שהייתי בכל יום מחדש ואני לא שולטת בזה , זה קשה לחזור מההתחלה אחרי כל הקשאיים שעברתי בדרך ההיא, זה קשה זה קשה לחשוב 200 פעם לפני ביס מהאוכל זה קשה להימנע מיציאות עם חברות כדי לא לצאת מהתפריט זה גדול עלי אני לא עומדת בזה יותר אני כל יום חווה את החרא הזה עם עצמי ואין מי שיבין אותי כי אנשים חושבים שזה שטותי ושאני יכולה להרזות עוד פעם וגם אם אתם רואים את זה שטותי זה לא הדרך שעברתי כדי שהגעתי לאיפה שהייתי הייתה דרך קשה ומטישה בכיתי מלא התרסקתי מלא התגאתי מלא וגם לא נתתי לעצמי מלא ממה שרציתי
זה פשוט מכאיב לי ברמה אחרת אני מרגישה את זה כמו צלקת ואני שונאת את עצמי ואת איך שאני נראת עכשיו אחרי שהשקעתי את הכל
אני מרוסקת באמת שאני לא יכולה יותר לא יכולה פשוט
ואף פעם אף אחד לא יבין את מה שאני מרגישה עכשיו מרק לקרוא. באמת שזה גדול עלי לא באלי להתעורר כל יום עם הדבר הזה!