לדעתכם צריך שאנשים בעלי ציון גבוהה יתרמו מהציונים שלהם לבעלי ציון נמוך, כדי "לצמצם פערים בחברה"?

לא

ציונים במה?
וממש לא

זה- זה לא עובד ככה

שואל השאלה:
אבל אנחנו לא צריכים צדק חברתי?
מה זה אשמתם של אנשים שהם נולדו לשכונת עוני ולכן הם לא יכולים להוציא ציונים גבוהים?

שישקיעו יותר.

שואל השאלה:
ומה בנוגע לכלכלה, לדעתכם אנשים שמרוויחים יותר צריכים לתת חלק נרחב מהונם לאנשים שמרוויחים פחות?
על פי אותו הגיון

במקום לקחת מהם ציון, כך מההורים של העשירים עם הציון הגבוה קצת כסף בעזרת מס, ותשקיע בללמד אזורים עניים כדי להעלות את הממוצע, ולהשיג אשכרה צדק חברתי ולא צדק חברתי מדומה.

ממש לא, זה לא נקרא פערים אלא השקעה. ברור שיש מקרים בהם יש פערים ביכולות או חוסר שוויון הזדמנויות, אבל ברוב המקרים בבית ספר מדובר פשוט בילדים שלומדים ומשקיעים המון לעומת ילדים שמזלזלים בלימודים ולא אכפת להם מהציונים שלהם, לכן נוצר פער. אין שום סיבה שילד שלמד, השקיע, שזה באמת חשוב לו, יתן מהציון שלו לתלמיד שלא שם על בית ספר ומסתמך על זה שתמיד יהיה תלמיד טוב שיתן לו מהציון.

שואל השאלה:
גם בחברה שלנו אין דבר כזה פערים.
כל פער הוא מצב זמני שנובע מהשקעה, בדיוק כמו שפער בציונים הוא מצב זמני שנובע מהשקעה.

ברור שלא, זה גם ניצול של האנשים ונוצן תירוץ לאנשים לא להשקיע

יש הבדל גדול בין ציונים לכסף. ציונים לא באמת משפיעים על משהו באופן ישיר, והם גם רק מטריצה לסימון כמה מתקדם התלמיד. כסף לעומת זאת, יש כאלה שמשיגים אותו בכך שהם יושבים בווילה שלהם בזמן שהעובדים שלהם הם אלו שאשכרה עושים תעבודה. אתה לא יכול להגיד לי שהבחור שיושב לו על שפת בריכה בפנטהאוז כל היום לא מגיע לו שיקחו לו כסף כדי לעזור לעובדים שלו שהוא לא משלם להם מספיק לשים אוכל על הצלחת וגג מעל הראש.

שואל השאלה:
איך לדעתך בן אדם הגיע למצב שיש לו מספיק כסף כדי לשבת על שפת בריכה בוילה?
הוא עבד על כך!
היה לו רעיון, והוא הצליח להפיק הון.
ציונים מסמלים משהו, ובהמשך הם גם יעזרו לך
בדיוק כפי שהון מסמל משהו

וואו אישה הכללה
וגם העשיר שגר בפנטאוז כן עובד הוא מנהל את כל העסק לכל אחד יש עבודה משלו

^^^
או, שכמו ברוב המקרים, הוא נולד למשפחה עשירה, הורש לו קצת הון פה, קיבל הלוואה קטנה של כמה מיליונים שם, קיבל השכלה גבוהה מאוד על הצד, עבד 10-20 שנה בתנאים חביבים למדי ועכשיו הוא יושב לו בווילה ענקית שאף אחד לא באמת צריך. בזמן שאותן ידיים עובדות שבנו את הווילה הזו בזבזו זמן על ווילה אחת ענקית, בזמן שהם יכלו לבנות 5 בתים נורמליים לכלל האוכלוסייה ולשפר לכלל את החיים.

שואל השאלה:
אין להם כלים להצליח בחיים כאשר יש להם גישה למערכת חינוך?
הרי כולם כאן הסכימו שציונים אי אפשר לחלוק, ושהם לא מדד למעמד.
אם כך, למה זה לא רלוונטי לגבי החברה?
הרי כולם זכאים לחינוך

שואל השאלה:
רוב האנשים העשירים באמריקה התחילו משכונות עוני או ממעמד הביניים, כך שהטענה שלך ש"כמו ברוב המקרים" היא שקרית.
ברוב המקרים עשירים התחילו מלמטה, מהשכונות.
הלוואה היא משהו שצריך להחזיר, לכן זה בכלל לא רלוונטי.
הוילה הזאת נרכשה על ידו, והיא תוצר של העבודה שלו, מה זה עניינך מה אנשים בוחרים לעשות בכספם הפרטי?

אם ככה, בוא נפסיק את המיסוי לגמרי, למה לא? הרי לא בסדר לקחת מהם כסף, זה שלהם. נפסיק לתת לאנשים השכלה, נפסיק עם המשטרה, נפיל את הממשלה לגמרי! הרי מיסים זה לא בסדר... הם עבדו בשביל זה...

שואל השאלה:
את צודקת, לכן אנחנו צריכים לאפשר לילדים את האופציה לעבור בית ספר אם הם לא מרוצים מבית הספר שלהם.

אני לא אנרכיסט, לכן אני לא חושב שצריך להפסיק את המיסים לגמרי.
זאת גם ממש לא הנקודה שלי.
הטענה שלי היא שמיסוי כן צריך לחול, פשוט לא רק על העשירים ביותר, כי זאת לא תהיה מערכת הוגנת.

פשוט לא.

נחש מה, המיסוי לא חל רק על העשירים ביותר, הוא חל על כולנו

שואל השאלה:
ברור שהוא חל על כולנו. אבל העשירים ביותר משלמים יותר מס מבחינת אחוזים.
זאת אומרת שהחלק מהסכום שהם מרוויחים שהולך למיסים הרבה יותר גבוה מהחלק מהסכום שאדם ממוצע מרוויח והולך למיסים.
המיסים שלהם עומדים על כ-50% בעוד שמנסים של אדם ממוצע עומדים על כ-20%.

בנוסף לכך, אותו מיליונר בווילה שהכסף כביכול "שלו" לדעתי האישית מחוייב לגמרי לעובדים שלו. נגיד אני עובד במפעל טלפונים. אדמיניסטרציה, מס, שיווק וחלקי טלפון, כולם ביחד, עלו, נגיד, 200 שקל. על כל טלפון שאני מרכיב, נגיד שאני מקבל 100 שקל. אז הבוס מוכר אותו ב500 שקל. האם ה200 שקל הנותרים הללו לא אמורים להיות שייכים לאלו אשר עבדו באדמיניסטרציה, בשיווק, בהרכבת חלקי הטלפון, ובין השאר, לי? הרי אנחנו אלו שעבדו בשביל זה אחרי הכל...

burn it down,
באופן כללי הדעות שלי דומות לשלך בקטע העקרוני. אין שוויון הזדמנויות, וחשוב לשאוף לשם כי צריך להיות, זה הדבר שיכול להציל את החברה שלנו. ברור שלא כולם מתחילים מנקודה שווה כי החברה שלנו לא שווה.
אני גם לא מסכימה איתך, כי אני מאמינה שלא משנה מאיפה התחלת אתה יכול להגיע לאותו מקום שאליו אחרים מגיעים. אני גם מכירה כמה דוגמאות חיות שמוכיחות את זה. כן, יכול להיות שהדרך לא תהיה הוגנת, שלמישהו אחד יהיה יותר קל מאחר, אבל אם משקיעים ומתמידים זה לא משנה מאיפה התחלת אלא לאן אתה מקדם את עצמך.
בצורה שאת/ה מציג/ה את זה, אין לאנשים אפשרות להשפיע על הגורל שלהם, הם נולדים למעמד כלכלי מסוים או למשפחה מסוימת והנה, אלה החיים שלהם, אין להם סיכוי להצליח או לשנות אותם, ומה שהם לא יעשו הם יהיו טובים פחות. אבל זה לא עובד ככה, בלי אפשרות להשפיע על החיים שלנו ועל המקום שלנו בעולם אין טעם בכלל לחיות. אם זה היה ככה החיים היו לגמרי חסרי משמעות כי מה הטעם לחיות בעולם שבו לא משנה מה תעשה, אתה תקוע במקום שהתחלת ממנו?
החיים האלו מוכיחים לנו שכל אחד יכול להשפיע על החיים שלו ולקדם את עצמו אם הוא בוחר לעשות את זה. השוויון פה הוא לא בהזדמנות או בנקודת ההתחלה, אלא בכוח הרצון של האדם, ומזה כבר אי אפשר לתת לאחרים.

^^^
זה לא משנה את העובדה שהם חיים חיים נינוחים ולאדם הממוצע שחי בשכירות כרגע במשבר הקורונה לדוגמה, אין הבטחה שהוא יוכל לשלם מחר שכירות.

^^^
ברור שזה לא משנה את זה, זה בדיוק מה שאני אומרת.
שיש את היכולת והאפשרות לשנות את המצב הקיים אם רוצים. פשוט צריך להתאמץ בשביל זה.

לא- זה ציונים, הם הרוויחו אותם ביושר.

מה
לא הבנתי את השאלה

ציונים זה דבר אישי, כל אחד לומד בשיטות שלו, מקבל את הציון שלו והוא בוחר אם להיות מרוצה מהציון.
זה לא דבר שתורמים אחד לשני.

אולי התכוונת שילדים שמשיגים ציונים גבוהים יותר יעזרו לילדים שמתקשים לקבל ציונים גבוהים? אז אני בעד, אבל אין צורך להכריח אותם לעזור אם הם לא רוצים