אני במצב נפשי כל כך רע שאני כבר לא חושבת שאני יכולה לצאת ממנו

אני ככ מבינה אותך ואת תמיד מוזמנת לדבר איתי

שואל השאלה:
bruh@
אני מנסה ומעבירים אותי מכדורים לכדורים ושום דבר לא משתפר ואני מאבדת את עצמי לגמרי

^את נמצאת בטיפול של שיחות וכאלה?

שואל השאלה:
@dpe
הייתה לי הפסקה ארוכה בגלל שנדבקתי בקורונה ומאז ההורים שלי לא היו במצב כספי טוב מספיק בשביל לממן את זה,
ותוך כדי כל זה הed והחרדות שלי החמירו. היום בפגישה עם הפסיכיאטרית הייתי כבר מוכנה
שישלחו אותי לאשפוז אבל שום דבר לא קורה ואני מרגישה שאני אשאר תקועה במצב הזה לנצח

יקרה,
שומעת את חוסר התקווה שזועק ממילותיך, נשמע שזה גורם לייאוש ולחוסר אמונה שהמצב יכול להשתפר, מתארת לעצמי כמה זה לא קל לך... כאילו איבדת את תקווה שיהיה טוב...
נראה שהחרדות והתחושות שאת מתמודדת איתן משבשות את חייך ומותירות אותך חסרת אונים מולן, עד שאת פוחדת שהן תמיד יהיו שם, ותישארי תקועה איתן...
מבינה מדברייך, שאת מנסה לקבל טיפול ולא מרימה ידיים, דבר שאולי מעיד על כוחות הנפש העצומים שיש בך, והרצון העז לשנות את התחושות הלא פשוטות ולצאת מהעננה שעוטפת אותך ומאיימת עליך...
נשמע שאת מותקפת מכיוונים שונים..גם העצבות שעוטפת אותך, הקורונה, המצב הכלכלי המטריד, והפסקות ושינויי הטיפולים שהיית רגילה אליהם...
ולמרות כל זה, נראה שאת נלחמת ולא מוכנה לוותר, כי את רוצה חיים טובים יותר לך ולנפשך....
אל תישארי לבד עם המצוקה, הייאוש והחרדה..
אם תהיי מעוניינת לשתף אנחנו כאן...
אני מתנדבת בעמותת סה"ר (סיוע והקשבה ברשת), יש לנו פורומים לכל הגילאים וגם צ'אט אישי שבו תוכלי לספר על הקשיים שלך בצורה אנונימית , וביחד תוכלו לנסות להקל על תחושותיך ולנסות למצוא דרך לצאת מהמצב בו את נמצאת.
שלך,
מתנדבת סה"ר

אני לא מכירה אותך ואת המצב שאת נמצאת בו בכלל ולא יודעת מה יוכל לעזור.
אבל אני אשאיר כאן קטע אמנם לא מלוטש אבל נחמד שכתבתי היום אחרי שכל שבוע שעבר הרגשתי ממש רע ולבד ואז נפגשתי עם שתי חברות:

בואו נשנה את העולם עכשיו.
אני לא קוראת להפגנה או מחאה,
ולא לשינוי מנהגים,
ולא להריסת מבנים ובנייתם מחדש.

העולם היה תפל אתמול,
לא רציתי לקום מהמיטה.
העולם היה כבד אתמול,
יותר משאוכל להכיל.

שתי עולמות אתמול הגיעו לעולמי
ושיתפנו במסעותינו.
במילים גסות ומדויקות חצבנו בסלע הקשיח
והוא התפורר.
וכשהפיח התנדף מן האוויר,
עולמי נשם לרווחה.

בואו נשנה את העולם עכשיו,
אני לא קוראת להפגנה או מחאה,
ולא לשינוי מנהגים,
ולא להריסת המבנים ובנייתם מחדש.
גם להם יש מקום.

אבל עכשיו בואו נדבר
והעולם יאבד ממשקלו הכבד מדי והתפל
ואוכל להמשיך בדרכי.