לשתף את המשפחה ואת החברים בדיכאון שלי?

היי, מה קורה אנשים. אז ככה אני בדיכאון כבר בסביבות של השש שנים ובכל הזמן הזה רק ההורים הפסיכולוגית והפסיכיאטרים שהלכתי אליהם וממש קצת מהחברים הקרובים שלי יודעים את זה. יוצא שהמשפחה שלי לא כל כך מעריכה אותי כי הם חושבים שאני לא עובדת לא לומדת ולא מתגייסת בגלל שסתם לא בא לי ושאני מתעצלת והאמת היא שאני בדיכאון מאובחן שהייתי מגדירה אותו די קשה והוא פוגע בתפקוד ובמוטיבציה שלי.
הם לא יודעים שאני הולכת לפסיכולוגית והם לא יודעים על הבעיות הנפשיות שלי הם כן שמים לב שאני קצת שונה מהם ושלא תמיד יש לי אנרגיות אבל הם לא יודעים בדיוק מה עובר עליי.
אני מתלבטת אם להגיד להם כי הסתרתי את זה במשך המון שנים והייתי רוצה לשחרר את הנטל הזה מעליי.
נמאס לי להרגיש כאילו אני צריכה להתבייש בעצמי.
מצד שני זה פותח פה מקום להערות שלהם ולשיפוטיות שלהם וככל הנראה אחותי תבכה או משהו וגם אני לא רוצה שמתי שיסתכלו עליי זה רק מה שהם יראו, אני לא רוצה שייתסכלו עליי בתור מישהי חריגה אלא שפשוט יגלו קצת סובלנות כלפי מה שאני מרגישה.